מצב השקעות המדינה בפיתוח הנגב נובמבר 2025 - תשפ"ו

ביטחון אישי

נושא הביטחון האישי עלה בסקרים שבוצעו בשני הדוחות הקודמים כנושא מרכזי בבחינת איכות החיים בנגב, והוא מהווה את אחד האתגרים המשמעותיים באזור, במיוחד אחרי אוקטובר 2023. בחינת ההתחייבויות התקציביות בתחום הביטחון בנגב מעלה שהיקפן – ללא החלטת תקומה ונגזרותיה – ירד משמעותית השנה ביחס להיקפן בשנה שעברה, ולמעשה מהווה כ- 18% בלבד מההתחייבויות שנעשו בשנה שעברה (39.6 מיליון ש"ח השנה מול כ- 225 מיליון ש"ח בשנה שעברה^[1]). עיקר הכספים מיועדים להשקעה בהקמה והרחבה של מרכזי שיטור קהילתי בחברה הבדואית ובתגבור יחידת "יואב".

במסגרת החלטת תקומה ונגזרותיה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", התחייבה לסכום הגדול פי 17 מהיקף ההתחייבויות לשאר הנגב – 686 מיליון ש"ח – כשעיקרי התקציב מיועדים לתגבור המשטרה והרשות לכבאות והצלה ולאבטחת מוסדות חינוך.

סקר העמדות בקרב תושבי הנגב מעלה שנושא הביטחון האישי מייצר דאגה קבועה או גבוהה אצל מעט פחות ממחציתם (44%), כשהאיומים המשמעותיים ביותר הם המצב הביטחוני מול עזה ונושא הבטיחות בדרכים.

החלטות ממשלה בתחום הביטחון האישי

התחייבויות הממשלה להשקעה בתחום הביטחון בנגב עומדות על סך של 726.32 מיליון ש"ח עד לשנת 2029.

התחייבויות בתחום הביטחון לפי שנים

כשני שליש מסכום זה אמורים להיות מיושמים בשנתיים הקרובות. רוב ההתחייבויות בתחום הביטחון נקבעו בשנים ,2021-2024 ורק 41% מהן נקבעו בשנה החולפת. גם בתחום זה, אלא אם הממשלה תקדם החלטות נוספות, ההשקעה בביטחון תפחת כך שבשנים 2027-2028 סך ההתחייבויות ירד ביותר מחצי, ובשנת 2029 ההתחייבויות בתחום הביטחון יעמדו על סך של 21.95 מיליון ש"ח בלבד.

התחייבויות בתחום הביטחון לפי החלטות ממשלה

התקציבים שאינם חלק מהחלטת תקומה ונגזרותיה עומדים על 39.6 מיליון ש"ח עד שנת 2029. זהו סכום נמוך משמעותית מהיקף ההתחייבויות הממשלתיות בתחום זה בשנה שעברה, שעמד על סך של 225 מיליון ש"ח לשנים 2024-2026 (ללא החלטת תקומה), ומהווה, כאמור, כ- 18% ממנו בלבד.

מתוך 39.6 מיליון ש"ח, כ- 38 מיליון ש"ח מיועדים לחברה הבדואית במסגרת החלטה 1279 (תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2022-2026 ותיקון החלטת ממשלה), החלטה 2941 (תיקון החלטת ממשלה בעניין תוכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסיה הבדואית בנגב 2022 – 2026), ומיליון ש"ח לנגב המזרחי במסגרת החלטה 1416 (תכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית ופיתוח כלכלי בר קיימא ביישובים באזור הנגב המזרחי).

תקציבים אלו כוללים:

הרחבת תכניות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי בחברה הבדואית (4 מיליון ש"ח)
חיזוק הקשר בין המשטרה לקהילה ושיטור קהילתי בחברה הבדואית (כ- 28 מיליון ש"ח)
תגבור יחידת "יואב" (6 מיליון ש"ח)
הרחבת מענים לביטחון קהילתי בנגב המזרחי (1,000,000 ש"ח)

במסגרת העבודה על הדו"ח השנה נעשתה פנייה אל משרדי ממשלה רלבנטיים בבקשה לקבל מידע על יישום החלטות ממשלה רלבנטיות לנגב שהמשרד מבצע, ועל פעילות נוספת של המשרד בנגב. המשרד לביטחון לאומי דיווח כי במסגרת החלטה 1279 (התכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2022-2026) הוקמו והורחבו מרכזי שיטור קהילתיים וגויסו עשרים תקנים חדשים למשטרה. כמו כן, הופעלה מכינת "צעירים לעתיד בטוח" שבה השתתפו שבעים צעירים, מתוכם עשרים וארבעה שובצו בגופי ביטחון. מאז 2022 הוקפאה התכנית בשל מלחמת "חרבות ברזל".

מקרה מבחן

הצלחה בפרויקט לחיזוק הביטחון האישי בחברה הבדואית

במסגרת החלטה 1279, הרשות לביטחון קהילתי הקצתה תקציבים לטובת חיזוק המערכים הטכנולוגיים ברשויות המקומיות הבדואיות. מערכים אלו כוללים הצבת מצלמות במרחב הציבורי ביישובים וכן קידום המוקדים הרואים ברשויות, שתפקידם לנטר ולמנוע תופעות שפוגעות בביטחון האישי כגון אלימות ופשיעה. מערכי המצלמות נפרסו ביישובים על פי מיפוי 'נקודות חמות' ובאמצעות חיבורן למשטרת ישראל הן מסייעות למאמצי המניעה והאכיפה. מערכי המצלמות נפרסו ביישובים רהט, כסייפה, לקיה, חורה, שגב שלום וערערה בנגב, ויש היום מוקדים רואים פעילים כיום ביישובים לקיה, חורה, כסייפה, ערערה בנגב, רהט ושגב שלום.

הפרויקט בוצע בעלות של כמיליון ש"ח. הפרויקט יעיל חלקית, בשל כמות כלי הנשק הגדולה מאד בחברה הבדואית^[2], ובשל גורמים שונים שאינם מאפשרים למוקדים הרואים ברשויות המקומיות לתפקד כראוי. מענים לצמצום היקף כלי הנשק ומעבר למוקדים רואים אזוריים יוכלו לשמש כפתרון לחסמים אלו.

רוב ההתחייבויות להשקעות בתחום הביטחון – בסך של 686 מיליון ש"ח – ממוקדות בנגב המערבי בעקבות המלחמה וכלולות בהחלטת תקומה (1699 – התוכנית האסטרטגית לשיקום, לחידוש ולפיתוח חבל תקומה ואוכלוסייתו לשנים 2028-2024 בסך 317.65 מיליון ש"ח) ונגזרותיה.

אלו כוללות את:

החלטה 3313 (חיזוק החוסן האזרחי ושיקום נרחב ביישובי "חבל תקומה" בשנים 2026-2025) שמקצה 162.24 מיליון ש"ח
החלטה 3303 (תוכנית לשיקום ופיתוח יישובי הנגב המערבי לשנים 2025-2029) שמקצה 77 מיליון ש"ח
החלטה 1127 (מתווה לתוכנית אסטרטגית רב-שנתית לשיקום ולפיתוח 'חבל תקומה' ואוכלוסייתו וכלים ליישום) שמקצה 60 מיליון ש"ח

תקציבים אלו כוללים, בין היתר:

41 מיליון ש"ח לתגבור משטרת ישראל
4 מיליון ש"ח לאבטחת מוסדות חינוך
25 מיליון ש"ח לתגבור הרשות לכבאות והצלה
4 מיליון ש"ח לתכניות חוסן קהילתי

מהמשרד לביטחון לאומי נמסר כי במסגרת החלטה 1699 (התכנית האסטרטגית לשיקום, לחידוש ולפיתוח חבל תקומה ואוכלוסייתו לשנים 2028-2024) חוזקו מערכי הביטחון והאבטחה.

מהלך זה כלל את הפעולות הבאות:

שיקום והקמה מחודשת של תחנת המשטרה בשדרות בהשקעה של 64.5 מיליון ש"ח
הקצאה של 11 מיליון ש"ח נוספים לאבטחת מוסדות חינוך
הקצאת 23 מיליון ש"ח לפריסת אבטחה קבועה וזמנית בשנים 2024–2028
הקצאת 1.6 מיליון ש"ח לרשות לביטחון קהילתי להפעלת תוכניות מניעה וחוסן בקהילות המקומיות ובקרב המפונים
הקצאה של מעל 32 מיליון ש"ח לרשות הכבאות וההצלה למיגון תחנות ולרכישת ציוד

ההתחייבויות הממוקדות בנגב המערבי מהוות 94% מכלל ההתחייבויות להשקעה בביטחון בנגב עד שנת 2029.

דוגמאות נוספות ליישום של פרויקטים בתחום הביטחון כוללות הרחבת מספר המיטות הממוגנות בבתי חולים והקמת מבנה חדש ממוגן בבית החולים יוספטל באילת כחלק ממיגון תשתיות רפואיות; ופרויקט להקמת קו הולכת גז טבעי לנגב המערבי, מנקודת אשל הנשיא עד גבול רצועת עזה, על מנת להבטיח אספקת אנרגיה יציבה גם באזורי גבול רגישים^[3].

מידע נוסף מהמשרד לביטחון לאומי

במסגרת תכנית העבודה לשנים 2023–2024, מחוז דרום של המשטרה שם דגש על חיזוק המשילות והביטחון האישי, תוך מיקוד בחברה הבדואית ובאירועי חירום וביטחון לאומניים. פעילות זו כללה את הצעדים הבאים:

כיתות כוננות: לפני 7.10.23 פעלו 12 כיתות בלבד. לאחר מכן הוקמו 138 כיתות כוננות במועצות וביישובים, קיבלו 42 כלי נשק ו־37 תקני מש"קב נוספים, לצד מערך ציוד רחב (1,368 כלי נשק, 1,639 קסדות קרמיות, מאות אפודים ותיקי עזרה ראשונה).
מרכיבי ביטחון ביישובים: טרם המלחמה הוקצו 3.2 מיליון ש"ח לשנה ל־63 יישובים. לאחר 7.10 הוגדלו ההקצאות ל־23 מיליון ש"ח בשלב א' ועוד 8 מיליון ש"ח בשלב ב', עם תכנון לשלבים נוספים.
המשמר הלאומי הדרומי: הוקם כוח ייעודי חדש ביוני 2024, הפועל ברציפות במחוז דרום, עם נוכחות נרחבת בכפרים הלא מוכרים, ביישובים חקלאיים ובמרחבים עירוניים. דווח כי הפעילות כבר הביאה לעלייה דרמטית בתפיסות נשק ורכבים גנובים ולשיפור תחושת הביטחון ביישובים כמו עומר, מיתר וכרמית.
מפלג "פרוטקשן" בדרום (להב 433): הוקם גוף ייעודי לטיפול נרחב בגביית דמי חסות, כחלק מהמאבק בפשיעה המאורגנת.
מערך אווירי חדש: הוקם מערך מסוקים ויחידות אוויריות למחוז דרום, המסייע במאבק בגניבות חקלאיות, בהברחות אמל"ח ובפשיעה חמורה.

הצעדים הללו מבטאים מהלך רחב מאוד של בניין כוח והעצמה מבצעית, לצד השקעות כספיות ייעודיות – בעיקר בהקמת תשתיות ביטחוניות ובמערכי תגובה מהירים ליישובי הדרום.

ממצאי הסקר: עמדות בקרב תושבי הנגב ביחס לביטחון האישי

במסגרת סקר דעת הקהל שנערך השנה בקרב תושבי הנגב נמצא שכמעט מחצית מהמשיבים מודאגים בדרך כלל או מודאגים מאד ביחס למצב הביטחון האישי שלהם. מספר זה נמוך בשני אחוזים בלבד ממספר המשיבים שהביעו דאגה גבוהה לביטחונם האישי בשנה שעברה (46.33%).

מספר המשיבים שדואגים לביטחון האישי:

מבחינת האיומים על הביטחון האישי, פשיעה מאורגנת וגביית דמי חסות נבחנו לראשונה השנה. פשיעה מאורגנת נתפסת כאיום משמעותי יותר מעבירות לאומניות, בהיקף דומה לגניבות ולאלימות במרחב הציבורי.

המצב הביטחוני מול עזה עדיין מהווה את הגורם המדאיג ביותר (39%). מספר המשיבים שבחרו בגורם זה כמדאיג ביותר השנה קרוב למספר המשיבים שבחרו בגורם זה כמדאיג ביותר ב- 2022 לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" (32%), על אף שהשנה התווספו עוד שני גורמים מאיימים לבדיקה, מה שמעיד על כך שמספר המשיבים שרואים במצב הביטחוני בעזה כאיום המשמעותי השנה גדול ביותר מ- 7%. עם זאת, ביחס לשנה שעברה, היקף המשיבים שבחרו בו מעיד על מגמה של הקטנת ההשפעה כשנתיים לאחר פרוץ המלחמה.

הגורם השני המדאיג ביותר הוא נושא הבטיחות בדרכים, כשמספר המשיבים שבחרו בו (38%) קטן רק באחוז ממספר המשיבים שבחרו במצב הביטחוני מול עזה כגורם המדאיג ביותר.

גם ממצא זה מעיד על ירידה ברמת ההשפעה של אירועי אוקטובר 2023 על תחושת הביטחון האישי של תושבי האזור. על אף שעל פניו נראה שמספר המשיבים שבחרו בו נמוך (39%) ממספר המשיבים שבחרו בו בשנה שעברה (מעל למחצית מהמשיבים), היות והתווספו שני נושאים חדשים השנה, אחוז הרואים בבטיחות בדרכים כאיום בטחוני משמעותי בנגב גדל מעט יחסית בהשוואה לשנה שעברה.

בנוסף, על מנת לבחון את מידת האמון ההדדי בין הקבוצות השונות בנגב, שמשפיעה מאד על תחושת הביטחון האישי, המשיבים נשאלו באיזו מידה הם יהיו מוכנים להיפגש עם חברים מהקבוצה האחרת מהם – יהודים נשאלו לגבי בדואים, ובדואים לגבי יהודים. 58% מסך 24 המשיבים הערבים ענו שהם מוכנים או מוכנים מאד להיפגש עם יהודים, ואילו רק 28% מסך 305 המשיבים היהודים ענו כך. 43% מהמשיבים היהודים לא מוכנים או לא מוכנים בכלל להיפגש עם בדואים, וכשליש מהמשיבים (29%) ניטרליים ביחס לשאלה.

גורמים לדאגה לביטחון האישי - השוואת 2022-2025

הכוון למדיניות לאומית להגברת הביטחון האישי בנגב

מספר מחקרים ומסמכי מדיניות מציפים כיווני פעולה משמעותיים להגברת הביטחון האישי בנגב, כמו גם משקפים פערים משמעותיים ביישום.

אתגר מרכזי שעולה מהמסמכים בקרב תושבים בדואים בנגב הוא משבר רחב של אמון, זהות ושייכות, שמתאפיין בתחושה שהמדינה אינה רואה את התושבים. משבר זה נובע, בין היתר, מהגורמים הבאים:

היעדר שירות או שירות לקוי של המדינה, כגון היעדר מיגון ותשתיות לקויות
תוצרים של אפליה ארוכת שנים שמתבטאת בחסמים להשכלה ופערים חברתיים וכלכליים, כמו גם בסוגיית הקרקעות והריסות בתים
תהליכים פנימיים בחברה הבדואית, כגון קונפליקטים חברתיים וזהותיים וחולשה של מסגרות חברתיות מסורתיות
חוסר אמון במשטרה ובמערכות האכיפה^[4]

המסמכים מפרטים את תפיסת הביטחון של תושבי עוטף עזה, ובהתאם לממצאי הסקר שמצביעים על המצב הביטחוני מול עזה כאיום המשמעותי ביותר, תפיסת התושבים מבוססת על שלושה תחומים מרכזיים שעוסקים בביטחון מול עזה:

ביטחון אישי וקהילתי, שכולל מיגון יישובים, חיזוק רבש"צים וכיתות כוננות, ושיקום חוסן קהילתי
ביטחון מרחבי ותשתיות, שכולל שיקום תשתיות, הפקת לקחים ושיפור המוכנות לשעת חירום
ביטחון אסטרטגי ולאומי, שכולל שילוב בין ביטחון פיזי וחברתי כחלק מתפיסת חוסן כוללת^[5]

אתגר נוסף שזוהה בנגב המערבי כחלק מההשלכות של מתקפת ה- 7.10 הוא עיכוב בשיקום האזור^[6].

למשל, ישנו עיכוב של חמש שנים לפחות בתהליכי גריעת שטחי אימונים צבאיים בשל היעדר פינוי נפלים. בהקשר הצבאי, קיימת חפיפה בין שטחי אימונים לבין ייעודי קרקע אזרחיים, כאשר סגירת שטחי האימונים פוגעת במימוש תוכניות פיתוח^[7].

בהתאם לממצאים המפורטים בפרק זה, המלצות דו"ח זה ביחס להשקעות הממשלה בתחום הבטחון בנגב הן עיגון תקציב של לפחות 250 מיליון ש"ח בשנה לקידום הביטחון האזרחי בכלל הנגב, תוך דגש על מאבק בפשיעה מאורגנת, קידום הבטיחות בדרכים ומאבק באלימות במרחב הציבורי. בנוסף, לגבש מענים לשיפור נושא הביטחון האישי בחברה הבדואית בפרט ותושבי הנגב בכלל באמצעות פעולות לצמצום כמות כלי הנשק בחברה הבדואית באמצעות אמצעים לא קונבנציונליים, הקמת מוקד רואה אזורי ולא יישובי תחת המשרד לביטחון לאומי, שמחובר בממשק ישיר למשטרת ישראל, פעולות להגברת גיוס התושבים הבדואים לשירותי המשטרה. בנוסף, הנגשת תכנים והדרכות בנושאים ערכיים בחברה הבדואית בשיתוף עם משרד החינוך.