המלצות מרכזיות למדיניות ההשקעה בנגב

הדו"ח לזקן לשנת 2025 מציג שלב של שיקום ובחינה מחדש של סדרי עדיפויות מרחביים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" בפעילות הממשלה בנגב. תנופת הפיתוח של כלל הנגב עלולה להיעצר בשנת 2027 – אלא אם יועברו בשנת 2026 סדרת החלטות ממשלה מתוקצבות ורב-שנתיות לכלל הנגב על מגוון תושביו ופריסתו הגיאוגרפית. 

מצד אחד, ההחלטות התקפות שמיועדות לחבל תקומה ולנגב המערבי בעקבות המלחמה, וההחלטות החדשות שנמצאות כיום בתהליכי העבודה, המיועדות למטרופולין באר שבע ולרשויות הבדואיות, מהוות מענה רציף. מצד שני, יש צורך בהרחבת הפיתוח לכלל אזורי הנגב, לרבות תכנית המשך לנגב המזרחי, אילת וחבל איילות, תוך הבטחת צמיחה מאוזנת בין הנגב המערבי לשאר אזורי הנגב.

מכלול הנתונים שנאספו השנה מראה סיכוי גבוה להמשך הצמיחה הדמוגרפית, אך זו נדרשת למדיניות תומכת מגוונת ורב שנתית. הרשות לפיתוח הנגב הוקמה על מנת לתמוך ולעסוק בפיתוח הנגב בתחומים השונים. במסגרת תפקידיה היא יוזמת ומעודדת פיתוח כלכלי בנגב, מתאמת בין משרדי הממשלה, הרשויות והגופים העוסקים בפיתוח הנגב. הרשות מהווה גורם בעל מומחיות ייחודית לנושאים המטופלים במרחב הנגב, זאת בנוסף להיותה גוף ביצוע יעיל ומהיר. 

שילוב הרשות לפיתוח הנגב כגורם מערכתי, מתכלל, האחראי על פיתוח הנגב, בראיה אסטרטגית כוללת ושילובה בתהליכי ייזום החלטות ממשלה והקצאת המשאבים לנגב, עשוי לסייע באופן ניכר בחלוקה נכונה ומאוזנת של המשאבים ובהתאמתם לצרכי הרשויות המקומיות, תוך שילוב הרשות בתהליכי הביצוע והקצאת המשאבים. בנוסף לכך, על הממשלה לראות בסוכני התכלול והביצוע המרכזיים בנגב שותפים גם לתכנון וגם לביצוע. היכן ששילוב הכוחות מתבצע, אחוזי המימוש והיישום גבוהים יותר בפועל.

ההמלצות המרכזיות מהדו"ח הינן:

• החלטות ממשלה חדשות – עבור אזור באר שבע והחלטת המשך פיתוח הרשויות הבדואיות בנגב – נמצאות בתהליכי עבודה כיום. יש להבטיח שהן תושלמנה בהקדם.
• מעבר להחלטות בעבודה, יש לחזק את תפיסת הנגב כמכלול, תוך החזקת מפת ההשקעות החברתית, הדמוגרפית והגיאוגרפית הכוללת של הנגב – לצורך יצירת איזונים במכלול הפיתוח של הנגב. המשך המגמה של חיזוק שיתוף הפעולה בין הממשלה לבין גופי ביצוע ותכלול בהובלת הרשויות המקומיות, ויחד עם הגופים הממשלתיים/ לאומיים כגון רשות פיתוח הנגב, ג'וינט-ישראל, חברות ממשלתיות, והאשכולות האזוריים.
• בנוסף לחשיבות שיש להעברת החלטות הממשלה החדשות, יש לעגן בהחלטות החדשות את מועדי הקצאת התקציבים לגורמי הביצוע, כדי להבטיח המשכיות ורציפות בפיתוח ובהפעלת המענים, זאת מאחר והפערים בין תאריכי הקצאת התקציבים תוקעים לעיתים מהלכים משמעותיים בשנה שלמה.
• עיגון תקציב של לפחות 250 מיליון ש"ח בשנה לקידום הביטחון האזרחי בכלל הנגב, תוך דגש על מאבק בפשיעה מאורגנת, קידום הבטיחות בדרכים ומאבק באלימות במרחב הציבורי.
• גיבוש מענים לשיפור נושא הביטחון האישי בחברה הבדואית בפרט ותושבי הנגב בכלל באמצעות פעולות לצמצום כמות כלי הנשק בחברה הבדואית באמצעים לא קונבנציונליים, הקמת מוקד רואה אזורי ולא יישובי תחת המשרד לביטחון לאומי, שמחובר בממשק ישיר למשטרת ישראל, פעולות להגברת גיוס התושבים הבדואים לשירותי המשטרה. בנוסף, הנגשת תכנים והדרכות בנושאים ערכיים בחברה הבדואית בשיתוף עם משרד החינוך.
• עיגון תקציב והעברת החלטת ממשלה רב שנתית של לפחות 250 מלש"ח בשנה בחוק התקציב לשנת 2026, לכלל הנגב. תקציב זה ישמש עבור תכניות פיתוח כלכלי ותעסוקה איכותית המבוססות על מנועי הצמיחה האזוריים, ותומכות בצמיחה הדמוגרפית הצפויה בנגב, ובהן תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים, הגדלת הייצוא מעסקים בנגב, ועידוד מעבר ופתיחה של מוקדי תעסוקה בפריון גבוה ותעסוקה מרחוק.
• גיבוש תכנית חומש לתשתיות מים, אנרגיה ותחבורה לכלל הנגב, עם תקציבים ייעודיים של לפחות 2 מיליארד ש"ח בשנה כדי לעמוד ביעדי הפיתוח והצמיחה הדמוגרפית. על תכנית החומש להיות מגובה בהחלטות ממשלה בין משרדיות תוך שמירה על האיזונים בהתאם לפילוח אזורי (מטרופולין באר שבע, נגב מזרחי, חבל איילות ואילת, ערבה).
• עיגון תקציב חומש של לפחות 400 מיליון שקלים בשנה בתחומי החינוך, הרווחה והחוסן הקהילתי, בהחלטת ממשלה רב שנתית ותוך מתן מענה לכלל התושבים, תוך שמירת הדגש על צמצום הפערים בחברה הבדואית.
• קידום שקיפות בתהליכי העבודה של הגופים הממשלתיים ויצירת מנגנונים לחיזוק עבודה משותפת של הממשלה עם הרשויות המקומיות וגורמי התכלול והביצוע האזוריים.