ניווט

נספח ג - החברה הבדואית בנגב

"אג'יק – מכון הנגב" הינו ארגון ערבי-יהודי שהוקם בנגב לפני למעלה מ- 25 שנה ע״י מייסדות שותפות, ויויאן סילבר ז״ל ואמל אל סאנע אלחוג'וג'. כיום פועל הארגון כשחקן מדיניות שגם מפתח וגם מפעיל בפריסה ארצית תכניות לקידום חינוך בלתי פורמאלי ולפיתוח קהילתי בר קיימא בחברה הערבית בכלל, ובחברה הבדואית בנגב בפרט. עוד פועל הארגון, לצמצום פערים בחברה הערבית כתשתית הכרחית לקידום חברה משותפת בישראל.

פעילות הארגון מחברת בין הידע, הצרכים והחוזקות הקהילתיות בחברה הערבית לבין תהליכי עיצוב מדיניות בפועל, מתוך תפיסה לפיה האתגרים החברתיים עמם מתמודדת מדינת ישראל – כמו גם הפתרונות להם – תלויים בבניית מרחבי חיים משותפים, שיוויוניים המאפשרים לערבים ויהודים לחיות ביחד תוך הכרה ושמירה על זהותם ותרבותם ובמתן תפקיד מרכזי לאזרחים בעיצוב עתידם.

השותפות ב"דוח לזקן 2026" נובעת בדיוק מתפיסה זו: החלטות ממשלה, תקציבים ותוכניות פיתוח הם אמצעי ולא מטרה, והמבחן המרכזי שלהם הוא המידה שבה הם מחוללים שינוי ממשי בחיי היומיום של התושבים. לראשונה, כולל הדוח נספח ייעודי שמביא לידי ביטוי את הקול הערבי-בדואי בנגב ומציג תמונה מורכבת של פערים בין התוכניות על הנייר לבין חוויית התושבים בשטח – לצד פוטנציאל הצמיחה והזדמנויות משמעותיות, ובראשן ההערכה הגבוהה לתוכניות לקידום צעירים והשכלה. שילוב קול זה והבאת נקודת המבט הקהילתית והאזורית לתהליך מדגישים את החשיבות הקריטית של ביסוס מענים המותאמים לצרכי השטח, כנדבך חיוני לצמיחתו ולשגשוגו של הנגב כולו כמרחב בטוח ומשותף.

סלימאן אלעמור
אילן עמית
מנכ"לים שותפים

עיקרי הפרק

  • המשיבים מהחברה הבדואית מדרגים את כל ארבעת הנושאים נמוך יותר משאר תושבי הנגב. הפער הגדול ביותר הוא בשירותים המקומיים: 2.62 לעומת 3.01.
  • רק 45% מהמשיבים רואים את עצמם ממשיכים לגור באזור בעוד חמש שנים, לעומת 75% בשאר הנגב.
  • מדיניות הסדרת ההתיישבות והקרקע מקבלת מהציונים הנמוכים בסקר (2.09), ו-69% עד 72% מהמשיבים בוחרים בכל שאלה בציון 1 או 2. רשות הבדואים מדווחת על כאלף הסכמי הסדרה, ואילו התושבים מדרגים את ההתקדמות בהסדרה 2.04.
  • התוכניות לקידום צעירים בהשכלה ובתעסוקה מקבלות את הציון הגבוה מבין שאלות ההערכה בבלוק (2.82), אף שגם הוא מתחת לאמצע הסולם. דווקא תקציב שנת המעבר, אחת מתוכניות אלה, קוצץ בהחלטה 2941.
  • המדגם אינו מייצג את החברה הבדואית: 84% מהמשיבים נשים, ורובן צעירות.

בנגב חיים יותר משלוש מאות אלף בדואים, לפי נתוני רשות הבדואים, אך החברה הבדואית כמעט אינה מיוצגת בסקר הראשי, שהופץ בעברית ובפאנל אינטרנטי. כדי לשמוע אותה במישרין הופץ שאלון נפרד בערבית, ובו עשרים שאלות הליבה המשותפות לכל הגרסאות ועשר שאלות ייעודיות על ההחלטות הנוגעות לחברה הבדואית: הסדרת ההתיישבות, הקרקע, היישובים החדשים, התשתיות, התעסוקה והרשויות המקומיות.

כל ההשוואות בנספח הן בין 217 המשיבים הבדואים לבין 630 משיבי ארבעת האזורים שבגוף הדוח יחד: חבל תקומה והעוטף, היישובים הסמוכים לו, הנגב המזרחי ואילת. שאלות הליבה זהות בנוסחן ובסדרן בשני השאלונים, ולכן אפשר להשוות ביניהן ישירות.

המדגם

על השאלון ענו 217 משיבים, 182 נשים ו-34 גברים, ורובם צעירים. שאלות הגיל, המצב המשפחתי, ההשכלה והתעסוקה לא הוצגו לכלל המשיבים, ולכן החיתוכים לפיהן אינם מוצגים בנספח.

מתוך 239 שורות בקובץ הגולמי הוצאו 22:‏ שלוש שורות כפולות, שמונה משיבים שענו "לא יודע" או "לא רלוונטי" על כל השאלות, תשעה שסימנו תשובה זהה כמעט לכל השאלות, משיב אחד מתחת לגיל 18 ומשיב אחד המתגורר מחוץ לנגב. כללי הניקוי זהים לאלה של הסקר הראשי, למעט סינון משך המענה, שאינו אפשרי משום שהשאלון לא תיעד אותו.

המדגם מול אוכלוסיית שמונה עשר היישובים המוכרים

יישוב

משיבים

% במדגם

% באוכלוסייה

רהט

59

33.1%

32.5%

חורה

51

28.7%

9.5%

שגב-שלום

22

12.4%

6.8%

ערערה-בנגב

9

5.1%

8.9%

לקיה

9

5.1%

8.0%

כסיפה

10

5.6%

9.0%

תל שבע

8

4.5%

10.4%

אחד עשר הכפרים במועצות האזוריות

10

5.6%

14.9%

האחוזים מחושבים מתוך 178 המשיבים המתגוררים בשמונה עשר היישובים הבדואים המוכרים, והיעד הוא חלקו של כל יישוב באוכלוסייתם לפי הלמ״ס. 39 משיבים נוספים אינם בטבלה: 21 תושבי כפרים ויישובים מחוץ לשמונה עשר היישובים המוכרים, ובהם א-זרנוג, ח׳שם זנה, ואדי אל-נעם וביר אל-משאש, ו-18 משיבים שציינו את באר שבע כמקום מגוריהם.

המדגם אינו מייצג את החברה הבדואית. הנשים הן 84% מהמשיבים, לעומת 52% באוכלוסייה, ורובן צעירות. חורה ושגב-שלום מיוצגות ביתר, ותל שבע, כסיפה, ערערה-בנגב, לקיה והכפרים במועצות מיוצגים בחסר. שקלול שיתקן פערים כאלה היה מעניק לחלק מהמשיבים משקל עצום, ולכן הממצאים מוצגים כפי שהם, כתיאור עמדותיהם של המשיבים.

ארבעת הנושאים

ציוני הנושאים: החברה הבדואית מול שאר הנגב

נושא

בדואים

משיבים

שאר הנגב

הפרש

מובהקות

הרגשת ביטחון

3.06

199

3.15

‎-0.09

לא מובהק

שירותים מוניציפליים

2.62

181

3.01

‎-0.39

מובהק

טיפול ברווחה

2.95

169

3.02

‎-0.07

לא מובהק

תעסוקה

2.51

189

2.53

‎-0.02

לא מובהק

תפקוד הממשלה (נבחן בנפרד)

2.18

167

2.41

‎-0.23

מובהק

המשיבים הבדואים נמוכים משאר הנגב בכל ארבעת הנושאים, אך הפער מובהק רק בשירותים המוניציפליים, 2.62 לעומת 3.01. בהרגשת הביטחון, בטיפול ברווחה ובתעסוקה הפערים קטנים, פחות מעשירית נקודה, ואינם מובהקים. גם בתפקוד הממשלה, המוצג בנפרד, הבדואים נמוכים משאר הנגב באופן מובהק, 2.18 לעומת 2.41.

תשע עשרה שאלות הליבה

תשע עשרה שאלות הליבה

תשע עשרה שאלות הליבה

תשע עשרה שאלות הליבה

הפירוק לשאלות מראה שהפער אינו אחיד. הפערים הגדולים ביותר לרעת המשיבים הבדואים הם בשירותים העירוניים השוטפים, 2.51 לעומת 3.53,‏ פער של נקודה שלמה, ובתחושה שהמדינה עומדת מאחורי התושבים, 2.05 לעומת 2.93.‏ אחריהם הכוונה להישאר באזור (3.24 לעומת 4.08),‏ ההבטחות לפיתוח (1.96 לעומת 2.59),‏ המענה לצורכי הדיור (2.24 לעומת 2.85) והמענה בטראומה ובבריאות הנפש (2.32 לעומת 2.81).‏ כל הפערים האלה מובהקים, וכך גם נוכחות השיטור והאבטחה (2.62 לעומת 3.05),‏ ההשקעה השוויונית (2.09 לעומת 2.33) ושביעות הרצון ממדיניות הממשלה (1.98 לעומת 2.21).‏

בשתי שאלות המשיבים הבדואים גבוהים משאר הנגב באופן מובהק: התחבורה הציבורית (3.02 לעומת 2.58) והשיפור בשירותי הבריאות (2.99 לעומת 2.53).‏ בשני התחומים כוללת תוכנית 1279 פרקים ייעודיים.‏ גם בתחושה שהקול נשמע המשיבים הבדואים גבוהים מעט (2.37 לעומת 2.23),‏ אך ההבדל אינו מובהק.

הממצא הבולט ביותר הוא הכוונה להישאר. בשאר הנגב 75% רואים את עצמם גרים באזור גם בעוד חמש שנים, וכאן 45% בלבד. יותר משליש מהמשיבים הבדואים, 35%,‏ אינם רואים את עצמם באזור בעוד חמש שנים, כמעט פי שלושה מבשאר הנגב (12%).‏ יש לזכור שרוב המשיבים צעירים, בשלב שבו המעבר ללימודים ולעבודה מחוץ ליישוב שכיח.

התפלגות התשובות

התפלגות התשובות

התפלגות התשובות

שיעורי התשובות השליליות גבוהים במיוחד בשאלות תפקוד הממשלה: 71% אינם מרוצים או מרוצים במידה מועטה ממדיניות הממשלה, 70% אינם מאמינים שהבטחות הפיתוח יקוימו, ו-66% אינם חשים שהמדינה עומדת מאחוריהם. בכל אחת משלוש השאלות האלה, רק כעשירית בוחרים בציון 4 או 5.‏ בדיור התמונה דומה: 61% מדרגים את המענה לצורכי הדיור ב-1 או ב-2.‏

בביטחון האישי התמונה מתפצלת: 46% חשים ביטחון במידה רבה או רבה מאוד, אך 51% מדרגים את נוכחות השיטור והאבטחה ביישוב ב-1 או ב-2.‏ התושבים חשים ביטחון במרחב המוכר להם, אך אינם רואים בו את נוכחות המדינה.

מה הכי חשוב לתושבים

מה הכי חשוב לתושבים

מספר התחומים שבחרו המשיבים לא היה אחיד, ולכן התרשים מציג את חלקו של כל תחום מתוך בחירותיו של כל משיב, כך שלכל משיב משקל שווה. ההשוואה לשאר הנגב נעשית באותו אופן. ביטחון ומיגון וחינוך מובילים גם כאן וגם בשאר הנגב, ובשיעורים גבוהים יותר: ביטחון ומיגון 27% לעומת 18%, וחינוך 24% לעומת 19%. במקום השלישי בא תחום הבריאות, בשיעור זהה לזה של שאר הנגב (16%). הפער הבולט הוא בתעסוקה ובפיתוח הכלכלי, שחלקם 7% בלבד, פחות ממחצית מחלקם בשאר הנגב (17%). גם התחבורה נבחרה בשיעור נמוך יותר (6% לעומת 9%), ואילו הדיור והתשתיות והרווחה נבחרו בשיעורים דומים לאלה של שאר הנגב.

הבדלים בין מאפייני האוכלוסיה: ציון תפקוד הממשלה

הבדלים בין מאפייני האוכלוסיה: ציון תפקוד הממשלה

ההבדל בין סוגי היישובים מובהק סטטיסטית (p = 0.004)

ההבדל בין רמות ההכנסה מובהק סטטיסטית (p = 0.031)

החיתוך החשוב ביותר הוא סוג היישוב. תושבי הכפרים במועצות ובפזורה נותנים לתפקוד הממשלה 1.64,‏ לעומת 2.27 בעיירות הקבע. אלה התושבים שההחלטות על הסדרת ההתיישבות נוגעות בהם ישירות, והם המאוכזבים ביותר. גם ההכנסה משנה: מי שהכנסת משק הבית שלו סביב הממוצע ומעלה נותן 2.55,‏ לעומת 1.96 בקרב מי שהכנסתו הרבה מתחת לממוצע, אך הקבוצה הראשונה קטנה, 20 משיבים. ההבדלים לפי מין ודתיות אינם מובהקים. בחיתוך המין הקבוצה הגברית קטנה, 21 משיבים בלבד, ויש לקרוא אותו בזהירות.

ההחלטות שנבדקו בחברה הבדואית

הבלוק הייעודי עוסק בשתי חטיבות מדיניות. הראשונה היא הסדרת ההתיישבות והקרקע, שבה עוסקות החלטות 704 ו-3101,‏ ההחלטה על הקמת היישובים החדשים ופרקי התשתית של תוכנית החומש 1279.‏ השנייה היא הפיתוח הכלכלי והתעסוקה, בעיקר פרקי התעסוקה והצעירים בתוכנית 1279 ובתיקונה בהחלטה 2941.‏ שאלה עשירית עוסקת בקיצוץ התקציב השוטף של הרשויות הבדואיות.

קבוצות השאלות בבלוק החברה הבדואית

קבוצה

מספר שאלות

ממוצע

משיבים

הסדרת ההתיישבות והקרקע

6

2.09

166

פיתוח כלכלי ותעסוקה

3

2.71

173

הסדרת ההתיישבות והקרקע

החלטה 704

תוכנית לקידום הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב 2023 עד 2025 30.6.2023

מיקוד מאמצי התכנון, ההסדרה והאכיפה באזורי חורה, מרעית, רהט וביר הדאג׳, הוצאה של עד 1,200 היתרי בנייה למגורים על בסיס תשתית זמנית, השלמת השיווקים לריבוי הטבעי והאצת אזורי התעשייה.

החלטה 3101

הסדרת ההתיישבות בשטחי תביעות הבעלות ביישובי הקבע 5.6.2025

מתווה תמורות לפשרות עם תובעי הבעלות, כפיילוט בכסיפה, מרעית, סעוה, אבו תלול ולקיה, ובהמשכו הליכי הפקעה ואכיפה. ההחלטה קובעת גם מענה תשתיתי מקומי לתקופת הביניים, בתקציב של עד 5 מיליון ש״ח בשנה בשנים 2026 עד 2028.‏ הקול הקורא הראשון פורסם ב-2026.‏

החלטה 1362

הקמת עיר בדואית חדשה והכרה בשלושה יישובים 10.4.2022

הכרה ברח׳מה, בח׳שם זנה ובעבדה ואישור הקמתה של עיר בדואית חדשה, צעד שלא נעשה שנים רבות.

החלטה 1279

תוכנית החומש לחברה הבדואית: פרקי ההתיישבות והתשתיות 14.3.2022

מימון להפעלת מרכזי השירותים הזמניים לתושבי הפזורה המיועדים ליישובים החדשים, 15 מיליון ש״ח, וסכום חד פעמי של 35 מיליון ש״ח לתשתיות ולדרכי גישה למרכזים. בנוסף, פרויקטורים ללוות את הקמת שלושת היישובים החדשים, ותוכניות מים וביוב ביישובים בהיקף של 220 מיליון ש״ח.

מה הסקר בודק

  • האם ניכרת התקדמות בהסדרת ההתיישבות ובהכרה בכפרים.
  • האם הטיפול בתביעות הבעלות על הקרקע הוגן ויעיל.
  • האם הקמת היישובים החדשים מתקדמת.
  • האם מרכזי השירותים הזמניים עונים על צורכי תושבי הכפרים הלא מוכרים.
  • האם נעשה קל יותר להשיג מגרש מוסדר והיתר בנייה.
  • האם אזורי המגורים המוסדרים חוברו לחשמל, למים ולביוב.

רשות הבדואים מדווחת על כאלף הסכמי הסדרה ועל קרוב לאלפיים מגרשים שפותחו מאז החלטה 704 (נספח ד). הבלוק בודק אם הביצוע מורגש אצל התושבים.

הסדרת ההתיישבות והקרקע 6 שאלות | 166 משיבים

  • באיזו מידה את/ה חש/ה שיש התקדמות אמיתית בהסדרת מעמד המגורים ובהכרה בכפרים וביישובים באזור מגוריך?
    החלטות: 704,‏ 3101,‏ 1362
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שהטיפול בתביעות הבעלות על הקרקע מתקדם באופן הוגן ויעיל?
    החלטות: 3101 (מתווה התמורות), 704
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שהעבודה על הקמת יישובים חדשים לתושבי הכפרים הלא מוכרים, כגון רח׳מה, עבדה וח׳שם זנה, מתקדמת?
    החלטות: 1362,‏ 1279 (פרויקטורים ליישובים החדשים)
  • באיזו מידה מרכזי השירותים הזמניים עונים על צורכי תושבי הכפרים הלא מוכרים, עד להשלמת הסדרת המגורים?
    החלטות: 1279 (15 מלש״ח להפעלה, 35 מלש״ח לתשתיות)
  • באיזו מידה את/ה חש/ה בשיפור בזמינות מגרשי בנייה מוסדרים ובאפשרות לקבל היתרי בנייה ביישובך?
    החלטות: 704 (עד 1,200 היתרים), 1279
  • באיזו מידה חוברו אזורי המגורים שנמצאים בתהליך תכנון והסדרה רשמי לתשתיות חשמל, מים וביוב?
    החלטות: 1279 (220 מלש״ח למים וביוב), 704,‏ 3101

שש השאלות נעות יחד באופן הדוק מאוד, ומודדות את תפיסת מדיניות ההסדרה כמכלול: ההכרה, הקרקע, היישובים החדשים, מרכזי השירותים, ההיתרים והתשתיות.

הסדרת ההתיישבות והקרקע

הציון הקבוצתי, 2.09,‏ הוא מהנמוכים בין כל בלוקי ההחלטות בסקר. ארבע השאלות הראשונות, ההסדרה (2.04),‏ תביעות הבעלות (1.92),‏ היישובים החדשים (1.94) ומרכזי השירותים (1.98),‏ מקבלות כולן כ-2.0 ומטה, ובכל אחת מהן 69% עד 72% מהמשיבים בוחרים ב-1 או ב-2.‏ הגבוהות מעט הן המגרשים וההיתרים (2.17) והחיבור לתשתיות (2.32),‏ כלומר הרכיבים המוחשיים שבהם הרשות מדווחת על התקדמות.

הפער בין הדיווח לבין התחושה חד: רשות הבדואים מונה אלף הסכמי הסדרה, 14 אלף יחידות דיור בתוכניות ואלפיים מגרשים מפותחים, והתושבים מדרגים את ההתקדמות ב-2.04.‏

מה שהתושבים אינם יודעים

מה שהתושבים אינם יודעים

בין 16% ל-26% מהמשיבים בחרו ב"לא יודע" בכל אחת משאלות הבלוק. השיעור הגבוה ביותר הוא בשאלות על החיבור לתשתיות (26%) ועל הקיצוצים (25%),‏ ואחריהן מרכזי השירותים (24%) והקמת היישובים החדשים (24%).‏ חלק מכך נובע מכך שרוב המשיבים מתגוררים בעיירות הקבע, ואינם נחשפים ישירות להליכי ההסדרה בפזורה. אך גם כך, ההחלטות המרכזיות בתחום אינן מוכרות לחלק ניכר מהציבור שאליו הן מכוונות.

הבדלים בין מאפייני האוכלוסיה: ציון הסדרת ההתיישבות והקרקע

הבדלים בין מאפייני האוכלוסיה: ציון הסדרת ההתיישבות והקרקע

ההבדל בין סוגי היישובים מובהק סטטיסטית (p = 0.003)

תושבי הכפרים במועצות ובפזורה מדרגים את מדיניות ההסדרה ב-1.48,‏ מהציונים הנמוכים בנספח, לעומת 2.22 בעיירות הקבע. דווקא מי שההסדרה נועדה לו אינו חש בה. גם הדתיות מובהקת (p = 0.006):‏ החילונים מדרגים את ההסדרה גבוה יותר (2.72) מהמסורתיים (2.05) ומהדתיים (1.96).‏ ההבדל לפי הכנסה מובהק באופן גבולי (p = 0.068),‏ והמין אינו משנה.

פיתוח כלכלי ותעסוקה

החלטה 1279

תוכנית החומש לחברה הבדואית: פרקי התעסוקה והצעירים 14.3.2022

המשך הפעלת מרכזי ריאן וההכשרות המקצועיות, 180.3 מיליון ש״ח, ותוכנית "מעגלי תעסוקה" וכלים נוספים של שירות התעסוקה, 10.5 מיליון ש״ח. בנוסף, מסלול "תכנית מעבר" לצעירים בדואים לקראת האקדמיה והתעסוקה, מימון תואם של עד 40 מיליון ש״ח מכל צד להמשך תוכנית "שער לאקדמיה", 57.5 מיליון ש״ח לאזורי תעשייה ו-7 מיליון ש״ח לתיירות.

החלטה 2941

תיקון תוכנית החומש לחברה הבדואית 30.3.2025

הסטת תקציבים בתוך תוכנית 1279,‏ ללא תוספת תקציב. תוספת האוצר לשנת המעבר קוצצה מ-20 ל-6 מיליון ש״ח, וחלקו של המשרד לשוויון חברתי מ-5 ל-1.5 מיליון ש״ח. במקביל נוספו 2.2 מיליון ש״ח למעגלי תעסוקה, 2.34 מיליון ש״ח לתיירות, ופנייה לבחון מימון תואם של עד 30 מיליון ש״ח נוספים מכל צד ל"שער לאקדמיה".

מה הסקר בודק

  • האם תוכניות לשילוב נשים בדואיות בתעסוקה זמינות ומורגשות.
  • האם לצעירים יש מסלולים להשכלה גבוהה ולתעסוקה.
  • האם פיתוח אזורי התעשייה, התעסוקה והתיירות יוצר הזדמנויות כלכליות.

רוב משיבי הסקר הם צעירות, כלומר קהל היעד הישיר של שתיים משלוש השאלות.

פיתוח כלכלי ותעסוקה 3 שאלות | 173 משיבים

  • באיזו מידה זמינות עבורך תוכניות לשילוב נשים בדואיות בשוק העבודה, כגון "מעגלי תעסוקה" ומרכז התעסוקה האזורי, ובאיזו מידה את/ה חש/ה בהשפעתן?
    החלטות: 1279 (מעגלי תעסוקה, מרכזי ריאן), 2941
  • באיזו מידה זמינות לצעירים ביישובך תוכניות לקידום השכלה גבוהה והשתלבות בשוק העבודה, כגון "שער לאקדמיה"?
    החלטות: 1279 (שער לאקדמיה, שנת מעבר), 2941
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שפיתוח אזורי התעשייה, התעסוקה והתיירות הבדואית באזורך יוצר הזדמנויות כלכליות?
    החלטות: 1279 (אזורי תעשייה ותיירות), 704,‏ 2941

פיתוח כלכלי ותעסוקה

הציון הקבוצתי, 2.71,‏ גבוה בבירור מזה של מדיניות ההסדרה, אך עדיין מתחת לאמצע הסולם. הגבוהה מבין שאלות ההערכה בבלוק היא שאלת התוכניות לצעירים, 2.82,‏ ו-35% מדרגים אותה ב-4 או ב-5.‏ זהו השיעור הגבוה ביותר של ציונים גבוהים מבין שאלות ההערכה בבלוק.

שילוב הנשים בתעסוקה מקבל 2.54,‏ ואזורי התעשייה והתיירות 2.67.‏ החלטה 2941 קיצצה את תקציב שנת המעבר, אחת התוכניות לצעירים, אף שתוכניות אלה זוכות להערכה הגבוהה ביותר בבלוק. גם בקבוצה זו תושבי הכפרים והפזורה נמוכים מאוד, 1.78 לעומת 2.91 בעיירות הקבע (p < 0.001).‏

שאלה נוספת: הקיצוץ ברשויות המקומיות

החלטה 1279

תגבור התקציב השוטף של יישובי הבדואים 14.3.2022

תוכנית החומש הקצתה 192.5 מיליון ש״ח לתגבור התקציב השוטף של הרשויות הבדואיות בשנים 2022 עד 2026,‏ לנוכח חולשתן הפיננסית: שיעור גביית הארנונה בהן עמד על כרבע בלבד.

החלטה 1274

צמצום ההוצאה התקציבית בשנים 2024 ואילך 14.1.2024

במסגרת הקיצוצים שאחרי פרוץ המלחמה בוטל התגבור החריג לתקציב השוטף של הרשויות הבדואיות, בהיקף של כ-192 מיליון ש״ח.

מה הסקר בודק

  • האם הקיצוץ בתקציב הרשויות פגע ברמת השירותים לתושבים.

בשאלה זו כיוון הסולם הפוך: ציון גבוה פירושו פגיעה גדולה יותר.

הקיצוץ ברשויות המקומיות שאלה אחת | 150 משיבים

  • באיזו מידה את/ה חש/ה שהקיצוצים בתקציב הרשות המקומית פגעו ברמת השירותים לתושבים בשנתיים האחרונות?
    החלטות: 1274,‏ 1279 (תגבור התקציב השוטף)

שאלה נוספת: הקיצוץ ברשויות המקומיות

הממוצע 2.83,‏ ו-35% חשים שהקיצוצים פגעו במידה רבה או רבה מאוד. תושבי עיירות הקבע, שבהן פועלות הרשויות שתקציבן קוצץ, חשים בפגיעה יותר (3.00) מתושבי הכפרים והפזורה (2.30,‏ p = 0.040).‏ שיעור ה"לא יודע" בשאלה זו, 25%,‏ הוא מהגבוהים בבלוק.

התפלגות התשובות בבלוק

התפלגות התשובות בבלוק

בכל עשר השאלות שיעור המדרגים 1 או 2 גבוה משיעור המדרגים 4 או 5.‏ בשש שאלות ההסדרה הפער הוא פי שלושה עד פי שמונה. כמחצית מהמשיבים, 47% עד 51%,‏ בוחרים בציון הנמוך ביותר בארבע השאלות הראשונות: ההכרה בכפרים, תביעות הבעלות, היישובים החדשים ומרכזי השירותים.

סייג

הממצאים מבוססים על 217 משיבים, שרובם נשים צעירות, ואינם מייצגים את החברה הבדואית בנגב. גברים, מבוגרים, תושבי תל שבע וכסיפה ותושבי הכפרים מיוצגים בחסר. מוצע לבחון את הממצאים בסקר ההמשך, במדגם מאוזן לפי מין, גיל ויישוב, שיכלול גם את תושבי הפזורה.