ניווט

6. החלטות ייעודיות לפי אזורים

עיקרי הפרק

  • בחבל תקומה והעוטף רמת שביעות הרצון יורדת לאורך תהליך הפינוי. תהליך הפינוי עצמו מדורג גבוה יחסית (3.83), מענק ההתארגנות עדיין גבוה למדי אך נמוך ממנו (3.31), והסיוע בחזרה הביתה מדורג נמוך מאוד (2.12). את ההערכה הגבוהה בבלוק מקבלים המענים הקרובים לתושב, מרכז החוסן וקליטת התושבים החדשים.
  • ביישובים הסמוכים לחבל תקומה ההכרה כיישוב סמוך לא תורגמה לשינוי בחיי היומיום: 61% מהמשיבים מעידים שהשפיעה עליהם במידה מועטה או כלל לא. התושבים חשים שתוכניות הפיתוח מגיעות ליישובים השכנים ולא אליהם.
  • בנגב המזרחי שדרוג התשתיות במטרופולין באר שבע מקבל 1.84, הציון הנמוך ביותר בכל בלוקי הסקר. 73% מהמשיבים אינם חשים שההשקעה במזרח הנגב שווה לזו שבמערבו.
  • באילת ההתאוששות הכלכלית ושיווק התיירות מקבלים מהציונים הגבוהים בסקר, ואילו קיומה של תוכנית רב שנתית לעתיד העיר מדורג נמוך מאוד, 1.79.
  • התמונה העולה מכל האזורים זהה: המדינה מטפלת היטב בשעת חירום, ומתקשה בתכנון ובפיתוח לטווח הארוך.

א.‏ ההחלטות בחבל תקומה והעוטף

עתיד לעוטף היא תנועה אזרחית אזורית, שהוקמה על-ידי תושבי העוטף ופועלת כדי שלתושבים יהיה תפקיד ממשי בעיצוב עתיד האזור. התנועה מחברת בין תושבים, קהילות, הנהגה מקומית ומקבלי החלטות, ופועלת בשני הכיוונים: להפוך ידע, צרכים וקולות שעולים מהשטח למדיניות ולמהלכים אזוריים, ובמקביל לחבר החלטות, תוכניות ומהלכי מדיניות חזרה לשטח – אל התושבים והקהילות שאמורים להרגיש את השפעתם בפועל. מטרתה היא לקדם את העוטף כחבל ארץ בטוח ומשגשג, מתוך העיקרון "לא יחליטו עלינו בלעדינו".

השותפות ב"דוח לזקן 2026" נובעת בדיוק מהתפיסה הזאת: החלטות ממשלה, תקציבים ותוכניות הם אמצעי ולא מטרה. המבחן הוא האם הם מייצרים שינוי ממשי בחיי התושבים. עתיד לעוטף הייתה שותפה בגיבוש חלק מהשאלות הנוגעות לחבל תקומה ובהבאת נקודת המבט האזורית לתהליך, תוך שמירה על עצמאותם המלאה של החוקרים בניתוח הממצאים ובמסקנות.

אהד כהן
מנכ"ל ומייסד תנועת "עתיד לעוטף"

עד כאן עסק הדוח בעשרים שאלות הליבה, שהוצגו לכל תושבי הנגב. הפרק הזה והפרקים שאחריו עוסקים בבלוק הייעודי של כל אחד מהאזורים, וכל שאלה בהם מעוגנת בהחלטה ממשלתית ספציפית, ולעיתים בכמה החלטות, שכוונו לאותו אזור. פרק זה עוסק בחבל תקומה והעוטף, שבו נשאלו 198 המשיבים על ההחלטות שנועדו להם בפועל.

הבלוק כלל עשר שאלות לכל משיב, אך ארבע מהן תוכנתו כזוגות: מי שפונה מהאזור קיבל שאלה אחת ומי שלא פונה קיבל אחרת במקומה. מכיוון שכמעט כל תושבי האזור פונו, השאלות החלופיות הוצגו למעט מאוד משיבים ואינן מדווחות כאן. כל שאלה שענו עליה פחות משלושים משיבים הושמטה מהדוח. בשל ניתוב השאלון ומספר המשיבים בחלק מהשאלות, הפרק אינו מודד באופן ייעודי את מלוא רכיבי תוכנית תקומה, ובפרט חלק מההשקעות בחינוך, בבריאות, בדיור ובחוסן. הממצאים בפרק מתייחסים לרכיבים שנמדדו בפועל.

עשר השאלות שנותרו מתחלקות לשתי קבוצות ולארבע שאלות נוספות

שתי קבוצות השאלות בבלוק חבל תקומה

קבוצה

מספר שאלות

ממוצע

משיבים

המענה האישי למשק הבית שפונה

3

3.14

174

תפיסת מימוש התוכנית

3

2.73

171

המענה האישי למשק הבית שפונה

החלטה 950

תוכנית לאומית לפינוי תושבי 0 עד 4 ק”מ מהרצועה 12.10.2023

ההחלטה הראשונה לאחר 7 באוקטובר שהסדירה פינוי מאורגן של תושבי היישובים הצמודים לגדר.

החלטה 988

סיוע לתושבי 0 עד 7 ק”מ ולתושבי שדרות 23.10.2023

הרחיבה את מעגל הזכאות לפינוי, וקבעה מענק התארגנות של 1,000 ש”ח לאדם ועד 5,000 ש”ח למשפחה.

החלטה 1110 · 1193 · 1478

הארכות מתווה הפינוי והסיוע 12.2023 עד 3.2024

שלוש החלטות שהאריכו את מתווה הפינוי ואת הזכאות לאורך החודשים שלאחר המלחמה.

החלטה 1699

מענקי שיבה הביתה ופתרונות דיור זמניים 17.4.2024

במסגרת תוכנית החומש הוקצו עד 1,210 מיליון ש”ח למענקי שיבה הביתה, ו-1,830 מיליון ש”ח לפתרונות דיור זמניים, שמתוכם הוקצו 912 מיליון עד מועד ההחלטה.

מה הסקר בודק

  • האם תהליך הפינוי והאירוח שסיפקה המדינה התנהל באופן מסודר ויעיל.
  • האם מענק ההתארגנות הספיק בפועל לכיסוי ההוצאות.
  • האם מי שחזר הביתה קיבל סיוע ממשי בתהליך החזרה.

המענה האישי למשק הבית שפונה 3 שאלות | 174 משיבים

  • אם פונית מביתך לאחר 7.10,‏ באיזו מידה תהליך הפינוי והאירוח שניתנו לך על ידי גופי המדינה התנהלו באופן מסודר ויעיל?
    החלטות: 950,‏ 988,‏ 1110,‏ 1193,‏ 1478
  • אם קיבלת מענק התארגנות או מענק פינוי, באיזו מידה הסכום הספיק לכיסוי ההוצאות בפועל?
    החלטות: 988,‏ 1110,‏ מענקי חזרה דרך ביטוח לאומי
  • אם חזרת לביתך לאחר תקופת הפינוי, באיזו מידה קיבלת בפועל סיוע מגופי המדינה בתהליך החזרה?
    החלטות: 1699 (מענק שיבה הביתה), 1478

שלוש השאלות עוקבות אחרי אותו משק בית לאורך זמן: היציאה מהבית, הקיום הכלכלי מחוץ לו, והחזרה. הן מעוגנות בהחלטות החירום המיידיות, מהחלטות הפינוי והאירוח של סוף 2023 ועד מענק השיבה הביתה שבהחלטה 1699.‏

המענה האישי למשק הבית שפונה

זהו הממצא החד ביותר בבלוק כולו. תהליך הפינוי מקבל 3.83,‏ מהציונים הגבוהים בסקר. מענק ההתארגנות יורד ל-3.31.‏ הסיוע בחזרה הביתה צונח ל-2.12,‏ ורק 16% מהמשיבים מדרגים אותו 4 או 5.‏

הירידה אינה נובעת מהרכב משיבים שונה בכל שאלה. אצל אותם אנשים בדיוק, הציון יורד 0.54 נקודות מהפינוי למענק (164 משיבים) ועוד 1.16 נקודות מהמענק לחזרה (149 משיבים). ככל שהמדינה נדרשת לליווי ארוך יותר, הציון יורד. המדינה יודעת להוציא אנשים מהבית בשעת חירום, ומתקשה הרבה יותר להחזיר אותם אליו.

הבדלים בין מאפייני האוכלוסיה: ציון המענה האישי למשק הבית שפונה

הבדלים בין מאפייני האוכלוסיה: ציון המענה האישי למשק הבית שפונה

ההבדל בין קבוצות הגיל מובהק סטטיסטית (p = 0.025)

הגיל הוא החיתוך המשמעותי היחיד: המבוגרים מדרגים את המענה האישי גבוה יותר מהצעירים. המין ומספר הילדים אינם משנים, וגם לא השאלה אם המשיב פונה רשמית על ידי המדינה או באופן עצמאי.

תפיסת מימוש התוכנית

החלטה 980

הקמת מנהלת תקומה 19.10.2023

הקימה את המנהלת כיחידת סמך והגדירה את חבל התקומה: יישובים שבתיהם, כולם או חלקם, בטווח של עד 7 ק”מ מהגדר.

החלטה 2365

העברת המנהלת למשרד האוצר 6.11.2024

העבירה את מנהלת תקומה ממשרד ראש הממשלה לאחריות משרד האוצר.

החלטה 1699

התוכנית האסטרטגית לשיקום חבל התקומה 2024 עד 2028 17.4.2024

החלטת הדגל. תקציב המנהלת נקבע על 18 מיליארד ש”ח לחמש השנים, בתוספת מיליארד שתוקצב ב-2023,‏ ובסך הכול 19 מיליארד ש”ח. מתוכם 14 מיליארד לביצוע, ו-5 מיליארד משוריינים שהותנו בקבלת החלטת ממשלה נוספת.

החלטה 3313

חיזוק החוסן האזרחי ושיקום נרחב 2025 עד 2026 10.8.2025

תוכנית ההמשך: הנחת ארנונה של 45% למגורים ו-39% לנכסים אחרים, מענק ביטחוני מיוחד של 135 מיליון ש”ח לרשויות, סבסוד מעונות יום, והנחיה לחתום על הסכם גג עם שדרות. מנהלת תקומה מקצה לה 177.5 מיליון ש”ח בכל שנה.

מה הסקר בודק

  • האם מנהלת תקומה נתפסת כפועלת בשקיפות, בקצב מספק ובתיאום עם הצרכים.
  • האם התקציבים שהובטחו מגיעים בפועל לשטח ומשפיעים על חיי היומיום.
  • האם הבנייה, הפיתוח והתשתיות מתקדמים בקצב התואם את הצרכים.

שלוש השאלות מודדות את תפיסת שרשרת המימוש כולה: מהגוף המנהל, דרך התקציב, ועד הבנייה בפועל.

תפיסת מימוש התוכנית 3 שאלות | 171 משיבים

  • באיזו מידה את/ה חש/ה שמנהלת תקומה פועלת בשקיפות, בקצב מספק ובתיאום עם צורכי התושבים והיישובים?
    החלטות: 980,‏ 2250,‏ 2365
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שהתקציבים שהובטחו ליישובך מגיעים בפועל לשטח ומשפיעים על חיי היומיום?
    החלטות: 1699 (19 מיליארד ש”ח), 1054,‏ 1931,‏ 3313
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שתהליכי הבנייה, הפיתוח והתשתיות באזור מגוריך מתקדמים בקצב התואם את הצרכים?
    החלטות: 1699 (הסכם גג שדרות), 3313

שלוש השאלות בקבוצה הזו נעות יחד חזק יותר מכל קבוצה אחרת בבלוק, והן מודדות את תפיסת שרשרת המימוש: הגוף המנהל, התקציב שהובטח, והבנייה בפועל. הן מעוגנות בהחלטות שהקימו את מנהלת תקומה והעבירו אותה לאוצר, בהחלטה 1699 שהקצתה 19 מיליארד ש”ח, ובהסכם הגג של שדרות.

תפיסת מימוש התוכנית

שלוש השאלות מקבלות ציונים דומים ונמוכים, בין 2.64 ל-2.78,‏ כולם מתחת לאמצע הסולם, ומצביעות על פער בין התוכנית והתקציבים לבין מידת השינוי שהתושבים חשים בחיי היומיום.

הבדלים בין מאפייני האוכלוסיה: ציון תפיסת מימוש התוכנית

הבדלים בין מאפייני האוכלוסיה: ציון תפיסת מימוש התוכנית

ההבדל בין קבוצות הגיל מובהק סטטיסטית (p < 0.001)

גם כאן הגיל הוא החיתוך היחיד, והפער חד יותר: קבוצת הגיל המבוגרת מדרגת את מימוש התוכנית גבוה בהרבה מקבוצות הביניים. הפינוי, המין ומספר הילדים אינם משנים.

ארבע שאלות נוספות

ארבע השאלות הבאות עוסקות בתחומים נפרדים זה מזה, והתשובות עליהן אינן מתאחדות למדד משותף. לפיכך כל אחת מהן מוצגת בנפרד.

החלטה 462

תוכנית החוסן האזרחי בשדרות ובעוטף 2023 עד 2024 20.4.2023

תקצבה את מרכזי החוסן עוד לפני המלחמה. החלטות 1699 ו-3303 המשיכו את המימון.

החלטה 3262

העמקת סבסוד הפיתוח ביישובי חבל תקומה 2025 עד 2028 20.7.2025

סבסוד מוגדל לרכישת מגרשים, עם הטבה נוספת לחיילי מילואים פעילים, עד 51 מגרשים ליישוב. התקציב נפרס על ארבע שנים ומסתכם ב-319 מיליון ש”ח.

החלטה 1699 · 2172

הנצחת אירועי 7 באוקטובר 2024

החלטה 1699 הקצתה 15 מיליון ש”ח לקידום אתר הנצחה לאומי. החלטה 2172 ייעדה 130 מיליון ש”ח להקמת תאגיד הנצחה לאומי, ועוד 160 מיליון ש”ח למשרד המורשת לתוכנית מרחב מורשת בחבל לשנים 2024 עד 2028.‏

מה הסקר בודק

  • האם שירותי מרכז החוסן היו זמינים ונגישים למי שפנה אליהם.
  • האם קליטת התושבים החדשים נתפסת כמחזקת את הקהילה.
  • האם תוכניות ההנצחה פועלות באופן מכבד ובשיתוף הקהילה.
  • האם תוכניות השיקום מתורגמות בעיני התושבים להזדמנויות תעסוקה.
  • אם השתמשת בשירותי מרכז חוסן או מסגרת קהילתית מקבילה, באיזו מידה השירות היה זמין, נגיש ומתאים לצרכיך?
    החלטות: 462,‏ 1699,‏ 3303
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שהקליטה של תושבים חדשים ביישובך מחזקת את הקהילה?
    החלטות: 1699,‏ 3262
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שתוכניות ההנצחה הלאומיות לאירועי 7.10 פועלות באופן מכבד, רגיש ובשיתוף הקהילה?
    החלטות: 1699 (15 מלש”ח לאתר הנצחה), 2172
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שתוכניות השיקום והפיתוח יוצרות בפועל הזדמנויות תעסוקה ויכולת להתפרנס באזור?
    החלטות: 1699,‏ 3303

ארבע שאלות נוספות

השרות של מרכז החוסן מקבל הערכה גבוהה יחסית: ציון של 3.61,‏ שניתן על ידי התושבים שהתייחסו לנושא זה (65%).‏ ההערכה שקליטת התושבים החדשים מחזקת את הקהילה אף היא גבוהה יחסית: 3.69,‏ הגבוה מבין ארבע השאלות הנוספות והשני בבלוק כולו אחרי תהליך הפינוי. ראוי לשים לב ששני הציונים האלה ניתנים למענים הישירים והקרובים לתושב, והם גבוהים בבירור מהציונים של מנגנוני המימוש הרחבים של תוכנית השיקום.

מנגד, תוכניות ההנצחה מקבלות 2.55 ותחושת ההזדמנויות התעסוקתיות מהשיקום מקבלת 2.39,‏ הנמוך מבין ארבע הנוספות. תוכניות השיקום והפיתוח, שהן לב ההחלטות, אינן מתורגמות בעיני התושבים לפרנסה.

ב.‏ ההחלטות ביישובי הנגב המערבי הסמוכים לחבל תקומה

הבלוק של יישובי הנגב המערבי הסמוכים לחבל תקומה, המכונים לעיתים “עוטף של העוטף”, הוצג ל-114 המשיבים מיישובים אלה, שאינם כלולים בחבל תקומה. הוא עוסק בעיקר בהחלטה 3303,‏ תוכנית שיקום הנגב המערבי, ובהחלטות נוספות שנוגעות ליישובי האזור, ובשאלה המרכזית של האזור: האם ההכרה ביישוב כ”סמוך” מתורגמת למשהו מוחשי. שתי שאלות מותנות, על פגיעה בבית ועל תביעת פיצוי, נענו על ידי פחות משלושים משיבים והושמטו.

שלוש קבוצות השאלות בבלוק היישובים הסמוכים לחבל תקומה

קבוצה

מספר שאלות

ממוצע

משיבים

ההכרה כיישוב סמוך ומימושה

4

2.42

112

תוכניות הפיתוח מגיעות ליישוב

3

2.09

99

ביטחון וחוסן

2

3.04

104

ההכרה כיישוב סמוך ומימושה

החלטה 2336 · חוק שיקום נרחב

חבל התקומה כאזור מיקוד לאומי 10.2024 עד 4.2025

ההחלטה הטילה לחוקק חוק שיקום נרחב ולקבוע רשימת יישובים סמוכים. החוק, מאפריל 2025,‏ עיגן זאת בחקיקה.

החלטה 2973

מתווה שיקום לאזורים בדרום שנפגעו 22.4.2025

הגדירה את “יישובי הנגב המערבי” שחוו פגיעה כוללת חריגה, והיא הבסיס לתוכנית 3303.‏

החלטה 3303

תוכנית לשיקום ולפיתוח יישובי הנגב המערבי 2025 עד 2029 4.8.2025

תוכנית בהיקף 1,806 מיליון ש”ח לשש רשויות: אופקים, נתיבות והמועצות האזוריות אשכול, שער הנגב, שדות נגב ומרחבים. שלוש מטרותיה: חוסן אזרחי ומוגנות, העצמה חברתית וקהילתית, וצמיחה כלכלית בת קיימא. מתוך התקציב, 1,000 מיליון ש”ח מקורם בתקציב שנקבע בהחלטה 1699.‏

מה הסקר בודק

  • האם המענה הממשלתי תואם את רמת הפגיעה ואת צורכי היישוב.
  • האם התוכניות והתקציבים שיועדו ליישוב מגיעים בפועל.
  • האם נראה שיפור מורגש בשירותים לתושבים.
  • האם ההכרה ביישוב כסמוך לחבל תקומה השפיעה על חיי היומיום.

השאלה המרכזית של האזור: האם ההכרה הפורמלית הפכה למשהו מוחשי.

ההכרה כיישוב סמוך ומימושה 4 שאלות | 112 משיבים

  • באיזו מידה את/ה חש/ה שהמענה הממשלתי ליישובך תואם את רמת הפגיעה והצרכים שלו?
    החלטות: 3303,‏ 2973,‏ חוק שיקום נרחב
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שהתוכניות והתקציבים שיועדו ליישובך בעקבות המלחמה מגיעים בפועל?
    החלטות: 3303 (1.8 מיליארד ש”ח), חוק שיקום נרחב
  • באיזו מידה את/ה רואה שיפור מורגש בשירותים הניתנים לתושבים באזור מגוריך, כגון חינוך, בריאות ורווחה?
    החלטות: 3303,‏ 462,‏ 3313
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שההכרה ביישובך כסמוך לחבל תקומה השפיעה על חיי היומיום שלך?
    החלטות: 3303,‏ 2973,‏ 2336

ארבע השאלות מודדות תפיסה אחת: האם ההכרה הפורמלית ביישוב כסמוך לחבל תקומה, שנקבעה בהחלטות 3303 ו-2973,‏ הפכה למענה מורגש.

ההכרה כיישוב סמוך ומימושה

הציון הקבוצתי, 2.42,‏ נמוך מאמצע הסולם בכל ארבע השאלות. הגבוהה שבהן היא ההתאמה הכללית של המענה לפגיעה (2.66),‏ והנמוכות הן השיפור המורגש בשירותים וההשפעה על היומיום, 2.31 ו-2.29.‏ ההכרה קיימת על הנייר, אך התושבים אינם מרגישים אותה בחיי היומיום. 61% מהמשיבים אומרים שההכרה השפיעה על חייהם במידה מועטה או כלל לא.

תוכניות הפיתוח מגיעות ליישוב

החלטה 3303

פרק הצמיחה הכלכלית 4.8.2025

המטרה השלישית של התוכנית היא חיזוק וצמיחה כלכלית בת קיימא, ובכלל זה פיתוח מנועי צמיחה מקומיים ומרחביים והגברת האיתנות הכלכלית של השלטון המקומי.

החלטה 3304

תוכנית אשקלון, כנקודת השוואה 4.8.2025

שאלת ההשוואה בבלוק זה מפנה גם לתוכנית אשקלון, משום שהיא התקבלה באותו יום ומהווה נקודת ייחוס לתושבי היישובים הסמוכים.

החלטה 1407

תוכנית לחיזוק תחום הבריאות בנגב ובגליל 2022 עד 2026 5.5.2022

נועדה להגדיל את היצע הרופאים, האחים והסטודנטים לרפואה בפריפריה.

מה הסקר בודק

  • האם תוכנית הפיתוח יוצרת בפועל מנועי צמיחה כלכלית והזדמנויות.
  • האם הפיתוח מגיע ליישוב כפי שהורגש ביישובי העוטף הקרובים יותר.
  • האם זמינות הרופאים והמומחים באזור השתפרה.

שלוש השאלות נועדו לבדוק אם הפער מול העוטף הקרוב נסגר או נשמר.

תוכניות הפיתוח מגיעות ליישוב 3 שאלות | 99 משיבים

  • באיזו מידה את/ה חש/ה שתוכנית הפיתוח של הנגב המערבי יוצרת בפועל מנועי צמיחה כלכלית והזדמנויות?
    החלטות: 3303 (תוכנית שיקום הנגב המערבי)
  • באיזו מידה את/ה מרגיש/ה שתוכניות הפיתוח מתחילות להגיע ליישובך כפי שהיו מורגשות ביישובי העוטף הקרובים יותר?
    החלטות: 3303,‏ 3304,‏ חוק שיקום נרחב
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שזמינות הרופאים והמומחים באזור מגוריך השתפרה בעקבות התוכניות הממשלתיות?
    החלטות: 3303,‏ 1407

תוכניות הפיתוח מגיעות ליישוב

ציון הקבוצה הוא 2.09, הנמוך מבין קבוצות השאלות בבלוק. שאלת ההשוואה לעוטף הקרוב, “האם תוכניות הפיתוח מגיעות ליישובך כפי שהיו מורגשות ביישובי העוטף”, מקבלת 2.08, ו-69% מהמשיבים עונים 1 או 2.‏ זמינות הרופאים היא הציון הנמוך ביותר בבלוק כולו, 1.90.‏ תושבי היישובים הסמוכים לחבל תקומה רואים את תוכנית הנגב המערבי כמשהו שמגיע לשכניהם ולא אליהם.

ביטחון וחוסן

החלטה 3303

פרק הביטחון והמוגנות 4.8.2025

פרק ראשון בתוכנית. לדוגמה: הגדלת מימון הפקחים באופקים מ-35% ל-60%,‏ תוספת של עד 6 תקני שיטור מקומי ועד 7 תקני שוטרים בעיר, בתקציב שנתי נפרד לכל רכיב.

החלטה 462

מערך החוסן האזרחי 20.4.2023

תקצבה את מערכי החוסן והתמיכה הנפשית הקהילתית עוד לפני המלחמה.

מה הסקר בודק

  • האם אמצעי הביטחון והמיגון ביישוב שופרו בעקבות המלחמה.
  • האם מערך החוסן והתמיכה הנפשית מבוסס וזמין עבור התושב.

שני התחומים היחידים בבלוק שבהם התושבים מדווחים על שינוי ממשי.

ביטחון וחוסן 2 שאלות | 104 משיבים

  • באיזו מידה את/ה חש/ה שאמצעי הביטחון והמיגון ביישובך (מקלטים, גדר, תאורה, שער) שופרו בעקבות המלחמה?
    החלטות: 462,‏ 3303,‏ 3313
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שמערך החוסן האזרחי והתמיכה הנפשית-קהילתית ביישובך מבוסס וזמין עבורך?
    החלטות: 462,‏ 3303

ביטחון וחוסן

בניגוד לשתי הקבוצות הקודמות, הביטחון והחוסן מקבלים ציונים סביב אמצע הסולם. שיפור אמצעי המיגון ומערך החוסן הם התחומים היחידים בבלוק שבהם התושבים רואים שינוי ממשי. זה מתיישב עם התמונה בליבה: המדינה טובה בחירום ובמיגון, ומתקשה בפיתוח ארוך טווח.

שתי שאלות נוספות

החלטה 3303

פרק החינוך והצעירים 4.8.2025

המטרה השנייה של התוכנית כוללת עידוד מצוינות חינוכית והעצמת צעירים כמנוע לשינוי.

החלטה 950 · 988 · 1110 · 1193

מתווה הפינוי 10.2023 עד 12.2023

המתווה חל על תושבי 0 עד 7 ק”מ מהגדר. רוב היישובים הסמוכים לחבל תקומה נמצאים מחוץ לטווח הזה, ומי שהתפנה מהם עשה זאת ברובו ללא מסגרת ממשלתית מסודרת.

מה הסקר בודק

  • האם מערכת החינוך והמענה החינוכי ביישוב התחזקו.
  • כיצד חוו את הפינוי מי שהתפנו מיישובים שלא נכללו במתווה הרשמי.

שתי שאלות שאינן מצטרפות לאף קבוצה, וכל אחת עומדת בפני עצמה.

  • באיזו מידה את/ה חש/ה שמערכת החינוך והמענה החינוכי ביישובך התחזקו בעקבות תוכניות השיקום והפיתוח?
    החלטות: 3303,‏ 3304
  • אם פונית או נאלצת להתפנות זמנית מביתך, באיזו מידה תהליך הפינוי התנהל באופן מסודר?
    החלטות: 950,‏ 988,‏ 1110,‏ 1193

שתי שאלות נוספות

חיזוק מערכת החינוך מקבל 2.36,‏ בדומה לשאר שאלות הפיתוח. תהליך הפינוי, מקבל 2.35,‏ נמוך בהרבה מהציון המקביל בחבל תקומה (3.83).‏ ההבדל מובן: מערך הפינוי נבנה עבור חבל תקומה, ותושבי היישובים הסמוכים שנאלצו להתפנות עשו זאת ברובם ללא מסגרת ממשלתית מסודרת.

הבדלים בין מאפייני האוכלוסיה: ציון ההכרה כיישוב סמוך ומימושה

הבדלים בין מאפייני האוכלוסיה: ציון ההכרה כיישוב סמוך ומימושה

בבלוק זה לא נמצא הבדל מובהק באף חיתוך דמוגרפי, לא לפי גיל, מין, ילדים או פינוי. תחושת אי המימוש של ההכרה משותפת לכל תושבי האזור.

ג.‏ ההחלטות בנגב המזרחי ומטרופולין באר שבע

הבלוק הגדול בסקר, 287 משיבים, ורובם המכריע מבאר שבע. הוא עוסק בהחלטה 3474,‏ תוכנית הפיתוח האסטרטגית למטרופולין באר שבע, ובהחלטות הצמיחה הדמוגרפית לנגב המזרחי, 1416 ו-3630.‏

שתי קבוצות השאלות בבלוק הנגב המזרחי

קבוצה

מספר שאלות

ממוצע

משיבים

פיתוח מטרופולין באר שבע

5

2.37

255

צמיחה דמוגרפית ויישובים חדשים

3

2.21

253

פיתוח מטרופולין באר שבע

החלטה 625

העתקת מחנות צה”ל לנגב 14.11.2021

אימצה את המלצות הצוות הבין משרדי והכריזה על רשויות נפת באר שבע כאזור עדיפות לאומית, מתוך כוונה להציב את המטרופולין כיעד קליטה לאנשי הקבע.

החלטה 3474

פיתוח וחיזוק באר שבע כעיר הליבה של מטרופולין הדרום 9.11.2025

הכריזה על נפת באר שבע כאזור עדיפות לאומית. לפי הדיווחים היקפה 1.13 עד 1.2 מיליארד ש”ח, ובה 200 מיליון ש”ח לתכנון רכבת קלה ושלושה מחלפים, 160 מיליון להתחדשות עירונית, 90 מיליון לחינוך, ומעבדת בינה מלאכותית.

מה הסקר בודק

  • האם שדרוג התשתיות במטרופולין מתקדם בקצב מספק.
  • האם תוכניות ההתחדשות העירונית מורגשות באזור המגורים.
  • האם מעבר מחנות צה”ל יוצר בפועל הזדמנויות תעסוקה.
  • האם תשתיות החדשנות והמו”פ ייצרו הזדמנויות לדור הצעיר.
  • האם מרכזי הצעירים והתוכניות לצעירים זמינים ומועילים.

הסקר נערך כשנה לאחר קבלת החלטה 3474,‏ ולכן הוא מודד את הרושם המוקדם ממנה ולא את תוצאותיה.

פיתוח מטרופולין באר שבע 5 שאלות | 255 משיבים

  • באיזו מידה את/ה חש/ה ששדרוג התשתיות במטרופולין באר שבע (רכבת קלה, מחלפים) מתקדם בקצב מספק?
    החלטות: 3474 (רכבת קלה ומחלפים)
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שתוכניות ההתחדשות העירונית מורגשות באזור מגוריך?
    החלטות: 3474 (התחדשות עירונית)
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שמעבר מחנות צה”ל לנגב יוצר בפועל הזדמנויות תעסוקה לתושבי האזור?
    החלטות: 625,‏ 3474
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שתשתיות החדשנות והמו”פ באזור (מעבדת AI, מרכזי מחקר) ייצרו הזדמנויות לדור הצעיר?
    החלטות: 3474 (מעבדת AI ומו”פ)
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שמרכזי הצעירים והתוכניות המיועדות לצעירים באזור מגוריך זמינים ומועילים?
    החלטות: 3474,‏ 1416

חמש השאלות עוסקות ברכיבי תוכנית 3474:‏ תשתיות תחבורה, התחדשות עירונית, תעסוקה ממעבר מחנות צה”ל, חדשנות ומו”פ, ומרכזי צעירים. הן נעות יחד בעקביות גבוהה.

פיתוח מטרופולין באר שבע

הציון הקבוצתי 2.37.‏ שדרוג התשתיות במטרופולין, הרכבת הקלה והמחלפים, מקבל 1.84,‏ הציון הנמוך ביותר בכל בלוקי הסקר. 77% מהמשיבים אינם רואים התקדמות. בקצה השני, תשתיות המו”פ והחדשנות מקבלות 2.90,‏ הגבוה בבלוק. התושבים מאמינים בפוטנציאל של מעבדת ה-AI ומרכזי המחקר יותר מאשר ברכבת הקלה שהובטחה להם.

צמיחה דמוגרפית ויישובים חדשים

החלטה 1416

תוכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית בנגב המזרחי 8.5.2022

הכריזה על ערד, דימונה, מצפה רמון וירוחם ועל אשכול נגב מזרחי כאזורי עדיפות לאומית. ההחלטה כוונה לרשויות שלא חוו גידול אוכלוסייה משמעותי, ולפי הדיווחים היקפה 552 מיליון ש”ח.

החלטה 3630

תיקון תוכנית הנגב המזרחי 14.12.2025

הוסיפה, בין השאר, תשתיות לפעילות רחפנים בירוחם, תכנון ראשוני לשדרוג המנחת במצפה רמון, עד 32 מיליון ש”ח להפחתת הטמנת פסולת ולייעור עירוני, ותוספות לחינוך הבלתי פורמלי.

החלטה 3811

הקמת חמישה יישובים חדשים במזרח המטרופולין 25.1.2026

אישרה הקמת חמישה יישובים חדשים לאורך ציר באר שבע-דימונה. ההחלטה התקבלה כחצי שנה לפני איסוף הסקר.

מה הסקר בודק

  • האם האזור הפך אטרקטיבי יותר לקליטת תושבים חדשים.
  • האם הקמת היישובים החדשים משפיעה לטובה על אזור המגורים.
  • האם תוכניות עידוד הצמיחה הדמוגרפית מצליחות למשוך תושבים.

שלוש השאלות בודקות את ליבת מדיניות הנגב המזרחי: האם אפשר להביא לכאן אנשים.

צמיחה דמוגרפית ויישובים חדשים 3 שאלות | 253 משיבים

  • באיזו מידה את/ה חש/ה שאזורך הפך אטרקטיבי יותר לקליטת תושבים חדשים בשנתיים האחרונות?
    החלטות: 1416,‏ 3630,‏ 3474
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שהקמת יישובים חדשים במזרח מטרופולין באר שבע משפיעה לטובה על אזור מגוריך?
    החלטות: 3811 (יישובים חדשים על ציר 25),‏ 1362
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שתוכניות עידוד צמיחה דמוגרפית מצליחות למשוך תושבים חדשים לאזורך?
    החלטות: 1416,‏ 3630,‏ 3474

צמיחה דמוגרפית ויישובים חדשים

שלוש השאלות מקבלות ציונים כמעט זהים סביב 2.25.‏ תוכניות הצמיחה הדמוגרפית של החלטות 1416 ו-3630,‏ וההכרזה על יישובים חדשים בהחלטה 3811,‏ אינן נתפסות כמשנות את האטרקטיביות של האזור. 63% מהמשיבים אינם חשים שהתוכניות מצליחות למשוך תושבים חדשים.

שלוש שאלות נוספות

החלטה 3474

תוכנית הפיתוח לבאר שבע 9.11.2025

תושבי באר שבע נשאלו אם הם רואים שינוי מורגש בעיר בעקבות ההכרזה על התוכנית.

החלטה 1416 · 3630

הכרזת עדיפות לאומית בערי הפיתוח 2022 · 2025

תושבי ערד, דימונה, ירוחם ומצפה רמון נשאלו אם ההכרזה על יישובם כיישוב עדיפות לאומית הביאה לשיפור מורגש.

החלטה כלל ההחלטות

השוואה בין מזרח הנגב למערבו

השאלה השלישית אינה נוגעת להחלטה אחת, אלא להשוואה בין היקף ההשקעה בנגב המזרחי לזה שבנגב המערבי.

מה הסקר בודק

  • האם ההכרזות הורגשו בפועל, בעיר הגדולה ובערי הפיתוח.
  • האם התושבים חשים שהממשלה משקיעה במזרח כמו במערב.

שתי השאלות הראשונות הן זוג מותנה: כל משיב קיבל אחת מהן, לפי יישוב מגוריו.

  • אם את/ה תושב/ת באר שבע: באיזו מידה את/ה רואה שינוי מורגש בעיר בעקבות ההכרזה על תוכנית הפיתוח האסטרטגית?
    החלטות: 3474 (תוכנית הפיתוח לבאר שבע)
  • אם את/ה תושב/ת ירוחם, ערד, דימונה או מצפה רמון: באיזו מידה את/ה חש/ה שההכרזה על יישוב עדיפות לאומית הביאה לשיפור מורגש?
    החלטות: 1416,‏ 3630
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שהממשלה מתייחסת לנגב המזרחי באותה רמת השקעה כמו לנגב המערבי (עוטף)?
    החלטות: כלל ההחלטות

שלוש שאלות נוספות

שתי השאלות הראשונות הן זוג מותנה: תושבי באר שבע נשאלו על תוכנית הפיתוח לעיר, ותושבי ערי הפיתוח על ההכרזה כיישוב עדיפות לאומית. שתיהן מקבלות ציון דומה ונמוך, 2.11 ו-2.25.‏ ההכרזות לא הורגשו, לא בעיר הגדולה ולא בערי הפיתוח.

השאלה השלישית היא שאלת ההיררכיה של האזור: האם הממשלה משקיעה בנגב המזרחי כמו במערבי. הציון 1.95,‏ ו-73% מהמשיבים עונים 1 או 2.‏ זהו אחד הציונים הנמוכים בסקר, והוא מתיישב עם התמונה הכללית: הנגב המזרחי הוא האזור המתוסכל ביותר בכל שאלות הליבה על תפקוד הממשלה.

הבדלים בין מאפייני האוכלוסיה: ציון פיתוח מטרופולין באר שבע

הבדלים בין מאפייני האוכלוסיה: ציון פיתוח מטרופולין באר שבע

בבלוק זה נמצאו שני הבדלים מובהקים, שניהם חלשים. החילונים מדרגים את פיתוח המטרופולין נמוך יותר מהמסורתיים ומהדתיים, 2.23 לעומת 2.54 ו-2.59,‏ ומי שאין לו ילדים נמוך יותר ממשפחות גדולות, 2.20 לעומת 2.61.‏ הגיל והמין אינם משנים.

ד.‏ ההחלטות באילת וחבל אילות

בלוק אילת הוצג ל-31 משיבים בלבד, ובכל אחת משאלותיו ענו בסולם פחות משלושים. לכן אין כאן קבוצות, אין חיתוכים דמוגרפיים, והתוצאות מוצגות כתמונה אינדיקטיבית בלבד. מספר המשיבים מופיע לצד כל ציון.

החלטה 4662

תוכנית רב שנתית לפיתוח אילת וחבל אילות 2020 עד 2024 4.8.2019

תוכנית בת 35 סעיפים בבריאות, תיירות ותחבורה. לפי מעקב המרכז להעצמת האזרח, 37% מהסעיפים יושמו במלואם ו-34% לא יושמו כלל. תחולתה הסתיימה ב-2024.‏

החלטה 1442

מזון מן הים והמדבר 15.5.2022

נועדה לבסס את אילת וחבל אילות כמרכז לאומי ובינלאומי לחקלאות ימית ומדברית ולביוטכנולוגיה ימית, ולהגדיל את גיוון התעסוקה. ההיקף המדווח 170 מיליון ש”ח. בתחום החקלאות מוקצים 15 מיליון ש”ח מתקציב משרד החקלאות ו-5 מיליון נוספים ממשרד האוצר לסיוע ליצרנים.

החלטה 1702 · 3547

תמיכה בערים הנסמכות על תיירות וטיסות מסובסדות 4.2024 · 12.2025

החלטה 1702 הקצתה לפי הדיווחים 25 מיליון ש”ח לתשתיות תיירות ו-25 מיליון לשיווק אירועים. החלטה 3547 האריכה את מנגנון הטיסות בקו רמון-נתב”ג לשנים 2026 ו-2027 במחיר 99 ש”ח לתושבי אילת וחבל אילות, בתקציב של 20 מיליון ש”ח בכל שנה, ובסך הכול 40 מיליון.

החלטה 1637

מענק לעסקים תיירותיים 2024

מענק לעסקים ברשויות מוטות תיירות שנפגעו מהמלחמה, ואילת בראשן.

מה הסקר בודק

  • האם אילת התאוששה כלכלית מהשפעות המלחמה.
  • האם הטיסות המסובסדות היו זמינות ושירתו את הצרכים.
  • האם שיווק התיירות הצליח להחזיר מבקרים.
  • האם תוכניות 2020 עד 2024 מומשו בפועל.
  • האם קיימת, בעיני התושבים, תוכנית רב שנתית לעתיד אילת.

תחולת התוכנית הרב שנתית הסתיימה ב-2024,‏ ולכן שאלת קיומה של תוכנית המשך היא ליבת הבלוק.

  • באיזו מידה את/ה חש/ה שאילת התאוששה כלכלית מההשפעות של המלחמה?
    החלטות: 1702,‏ 1637,‏ 3547
  • אם השתמשת במנגנון הטיסות המסובסדות בקו נתב”ג-רמון, באיזו מידה השירות היה זמין ושירת את צרכיך?
    החלטות: 1702,‏ 3547 (טיסות מסובסדות)
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שתוכניות שיווק התיירות באילת הצליחו להחזיר מבקרים לעיר?
    החלטות: 1702 (שיווק תיירות)
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שאיכות החיים באילת השתפרה בשנתיים האחרונות?
    החלטות: 4662,‏ 1442
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שקיימת כיום תוכנית ממשלתית רב-שנתית כוללת לעתיד אילת וחבל אילות?
    החלטות: 4662,‏ 3547
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שהממשלה מתייחסת לאילת כיעד אסטרטגי באותה מידה שמתייחסת לחבל תקומה?
    החלטות: כלל ההחלטות
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שאתגרי המים, האנרגיה והאקלים באילת מקבלים מענה ראוי מהמדינה?
    החלטות: 1442,‏ 4662
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שתוכנית ‘מזון מן הים והמדבר’ יוצרת בפועל צמיחה כלכלית באזור?
    החלטות: 1442 (חקלאות ימית ומדברית)
  • באיזו מידה את/ה חש/ה שתוכניות הפיתוח שיועדו לאילת ולחבל אילות בשנים 2020-2024 מומשו בפועל?
    החלטות: 4662,‏ 1442,‏ 1702

ההחלטות באילת וחבל אילות

בזהירות המתבקשת, שני דפוסים בולטים. הראשון, ההתאוששות הכלכלית ושיווק התיירות מקבלים ציונים גבוהים יחסית, 3.23 ו-3.17,‏ ואלה מבין הגבוהים בכל בלוקי ההחלטות. תושבי אילת מרגישים שהעיר חזרה לתפקד. השני, התכנון ארוך הטווח מקבל את הציונים הנמוכים ביותר: קיומה של תוכנית רב-שנתית לעתיד אילת 1.79,‏ וההתייחסות לאילת כיעד אסטרטגי כמו חבל תקומה 1.88.‏ זו התמונה שחוזרת בכל הסקר, בגרסה הקיצונית שלה: החירום טופל, העתיד לא.