עתיד לעוטף היא תנועה אזרחית אזורית, שהוקמה על-ידי תושבי העוטף ופועלת כדי שלתושבים יהיה תפקיד ממשי בעיצוב עתיד האזור. התנועה מחברת בין תושבים, קהילות, הנהגה מקומית ומקבלי החלטות, ופועלת בשני הכיוונים: להפוך ידע, צרכים וקולות שעולים מהשטח למדיניות ולמהלכים אזוריים, ובמקביל לחבר החלטות, תוכניות ומהלכי מדיניות חזרה לשטח – אל התושבים והקהילות שאמורים להרגיש את השפעתם בפועל. מטרתה היא לקדם את העוטף כחבל ארץ בטוח ומשגשג, מתוך העיקרון "לא יחליטו עלינו בלעדינו".
השותפות ב"דוח לזקן 2026" נובעת בדיוק מהתפיסה הזאת: החלטות ממשלה, תקציבים ותוכניות הם אמצעי ולא מטרה. המבחן הוא האם הם מייצרים שינוי ממשי בחיי התושבים. עתיד לעוטף הייתה שותפה בגיבוש חלק מהשאלות הנוגעות לחבל תקומה ובהבאת נקודת המבט האזורית לתהליך, תוך שמירה על עצמאותם המלאה של החוקרים בניתוח הממצאים ובמסקנות.
אהד כהן
מנכ"ל ומייסד תנועת "עתיד לעוטף"
עד כאן עסק הדוח בעשרים שאלות הליבה, שהוצגו לכל תושבי הנגב. הפרק הזה והפרקים שאחריו עוסקים בבלוק הייעודי של כל אחד מהאזורים, וכל שאלה בהם מעוגנת בהחלטה ממשלתית ספציפית, ולעיתים בכמה החלטות, שכוונו לאותו אזור. פרק זה עוסק בחבל תקומה והעוטף, שבו נשאלו 198 המשיבים על ההחלטות שנועדו להם בפועל.
הבלוק כלל עשר שאלות לכל משיב, אך ארבע מהן תוכנתו כזוגות: מי שפונה מהאזור קיבל שאלה אחת ומי שלא פונה קיבל אחרת במקומה. מכיוון שכמעט כל תושבי האזור פונו, השאלות החלופיות הוצגו למעט מאוד משיבים ואינן מדווחות כאן. כל שאלה שענו עליה פחות משלושים משיבים הושמטה מהדוח. בשל ניתוב השאלון ומספר המשיבים בחלק מהשאלות, הפרק אינו מודד באופן ייעודי את מלוא רכיבי תוכנית תקומה, ובפרט חלק מההשקעות בחינוך, בבריאות, בדיור ובחוסן. הממצאים בפרק מתייחסים לרכיבים שנמדדו בפועל.
עשר השאלות שנותרו מתחלקות לשתי קבוצות ולארבע שאלות נוספות
שתי קבוצות השאלות בבלוק חבל תקומה
קבוצה | מספר שאלות | ממוצע | משיבים |
|---|---|---|---|
המענה האישי למשק הבית שפונה | 3 | 3.14 | 174 |
תפיסת מימוש התוכנית | 3 | 2.73 | 171 |
החלטה 950
תוכנית לאומית לפינוי תושבי 0 עד 4 ק”מ מהרצועה 12.10.2023
ההחלטה הראשונה לאחר 7 באוקטובר שהסדירה פינוי מאורגן של תושבי היישובים הצמודים לגדר.
החלטה 988
סיוע לתושבי 0 עד 7 ק”מ ולתושבי שדרות 23.10.2023
הרחיבה את מעגל הזכאות לפינוי, וקבעה מענק התארגנות של 1,000 ש”ח לאדם ועד 5,000 ש”ח למשפחה.
החלטה 1110 · 1193 · 1478
הארכות מתווה הפינוי והסיוע 12.2023 עד 3.2024
שלוש החלטות שהאריכו את מתווה הפינוי ואת הזכאות לאורך החודשים שלאחר המלחמה.
החלטה 1699
מענקי שיבה הביתה ופתרונות דיור זמניים 17.4.2024
במסגרת תוכנית החומש הוקצו עד 1,210 מיליון ש”ח למענקי שיבה הביתה, ו-1,830 מיליון ש”ח לפתרונות דיור זמניים, שמתוכם הוקצו 912 מיליון עד מועד ההחלטה.
מה הסקר בודק
המענה האישי למשק הבית שפונה 3 שאלות | 174 משיבים
שלוש השאלות עוקבות אחרי אותו משק בית לאורך זמן: היציאה מהבית, הקיום הכלכלי מחוץ לו, והחזרה. הן מעוגנות בהחלטות החירום המיידיות, מהחלטות הפינוי והאירוח של סוף 2023 ועד מענק השיבה הביתה שבהחלטה 1699.
זהו הממצא החד ביותר בבלוק כולו. תהליך הפינוי מקבל 3.83, מהציונים הגבוהים בסקר. מענק ההתארגנות יורד ל-3.31. הסיוע בחזרה הביתה צונח ל-2.12, ורק 16% מהמשיבים מדרגים אותו 4 או 5.
הירידה אינה נובעת מהרכב משיבים שונה בכל שאלה. אצל אותם אנשים בדיוק, הציון יורד 0.54 נקודות מהפינוי למענק (164 משיבים) ועוד 1.16 נקודות מהמענק לחזרה (149 משיבים). ככל שהמדינה נדרשת לליווי ארוך יותר, הציון יורד. המדינה יודעת להוציא אנשים מהבית בשעת חירום, ומתקשה הרבה יותר להחזיר אותם אליו.
ההבדל בין קבוצות הגיל מובהק סטטיסטית (p = 0.025)
הגיל הוא החיתוך המשמעותי היחיד: המבוגרים מדרגים את המענה האישי גבוה יותר מהצעירים. המין ומספר הילדים אינם משנים, וגם לא השאלה אם המשיב פונה רשמית על ידי המדינה או באופן עצמאי.
החלטה 980
הקמת מנהלת תקומה 19.10.2023
הקימה את המנהלת כיחידת סמך והגדירה את חבל התקומה: יישובים שבתיהם, כולם או חלקם, בטווח של עד 7 ק”מ מהגדר.
החלטה 2365
העברת המנהלת למשרד האוצר 6.11.2024
העבירה את מנהלת תקומה ממשרד ראש הממשלה לאחריות משרד האוצר.
החלטה 1699
התוכנית האסטרטגית לשיקום חבל התקומה 2024 עד 2028 17.4.2024
החלטת הדגל. תקציב המנהלת נקבע על 18 מיליארד ש”ח לחמש השנים, בתוספת מיליארד שתוקצב ב-2023, ובסך הכול 19 מיליארד ש”ח. מתוכם 14 מיליארד לביצוע, ו-5 מיליארד משוריינים שהותנו בקבלת החלטת ממשלה נוספת.
החלטה 3313
חיזוק החוסן האזרחי ושיקום נרחב 2025 עד 2026 10.8.2025
תוכנית ההמשך: הנחת ארנונה של 45% למגורים ו-39% לנכסים אחרים, מענק ביטחוני מיוחד של 135 מיליון ש”ח לרשויות, סבסוד מעונות יום, והנחיה לחתום על הסכם גג עם שדרות. מנהלת תקומה מקצה לה 177.5 מיליון ש”ח בכל שנה.
מה הסקר בודק
שלוש השאלות מודדות את תפיסת שרשרת המימוש כולה: מהגוף המנהל, דרך התקציב, ועד הבנייה בפועל.
תפיסת מימוש התוכנית 3 שאלות | 171 משיבים
שלוש השאלות בקבוצה הזו נעות יחד חזק יותר מכל קבוצה אחרת בבלוק, והן מודדות את תפיסת שרשרת המימוש: הגוף המנהל, התקציב שהובטח, והבנייה בפועל. הן מעוגנות בהחלטות שהקימו את מנהלת תקומה והעבירו אותה לאוצר, בהחלטה 1699 שהקצתה 19 מיליארד ש”ח, ובהסכם הגג של שדרות.
שלוש השאלות מקבלות ציונים דומים ונמוכים, בין 2.64 ל-2.78, כולם מתחת לאמצע הסולם, ומצביעות על פער בין התוכנית והתקציבים לבין מידת השינוי שהתושבים חשים בחיי היומיום.
ההבדל בין קבוצות הגיל מובהק סטטיסטית (p < 0.001)
גם כאן הגיל הוא החיתוך היחיד, והפער חד יותר: קבוצת הגיל המבוגרת מדרגת את מימוש התוכנית גבוה בהרבה מקבוצות הביניים. הפינוי, המין ומספר הילדים אינם משנים.
ארבע השאלות הבאות עוסקות בתחומים נפרדים זה מזה, והתשובות עליהן אינן מתאחדות למדד משותף. לפיכך כל אחת מהן מוצגת בנפרד.
החלטה 462
תוכנית החוסן האזרחי בשדרות ובעוטף 2023 עד 2024 20.4.2023
תקצבה את מרכזי החוסן עוד לפני המלחמה. החלטות 1699 ו-3303 המשיכו את המימון.
החלטה 3262
העמקת סבסוד הפיתוח ביישובי חבל תקומה 2025 עד 2028 20.7.2025
סבסוד מוגדל לרכישת מגרשים, עם הטבה נוספת לחיילי מילואים פעילים, עד 51 מגרשים ליישוב. התקציב נפרס על ארבע שנים ומסתכם ב-319 מיליון ש”ח.
החלטה 1699 · 2172
הנצחת אירועי 7 באוקטובר 2024
החלטה 1699 הקצתה 15 מיליון ש”ח לקידום אתר הנצחה לאומי. החלטה 2172 ייעדה 130 מיליון ש”ח להקמת תאגיד הנצחה לאומי, ועוד 160 מיליון ש”ח למשרד המורשת לתוכנית מרחב מורשת בחבל לשנים 2024 עד 2028.
מה הסקר בודק
השרות של מרכז החוסן מקבל הערכה גבוהה יחסית: ציון של 3.61, שניתן על ידי התושבים שהתייחסו לנושא זה (65%). ההערכה שקליטת התושבים החדשים מחזקת את הקהילה אף היא גבוהה יחסית: 3.69, הגבוה מבין ארבע השאלות הנוספות והשני בבלוק כולו אחרי תהליך הפינוי. ראוי לשים לב ששני הציונים האלה ניתנים למענים הישירים והקרובים לתושב, והם גבוהים בבירור מהציונים של מנגנוני המימוש הרחבים של תוכנית השיקום.
מנגד, תוכניות ההנצחה מקבלות 2.55 ותחושת ההזדמנויות התעסוקתיות מהשיקום מקבלת 2.39, הנמוך מבין ארבע הנוספות. תוכניות השיקום והפיתוח, שהן לב ההחלטות, אינן מתורגמות בעיני התושבים לפרנסה.
הבלוק של יישובי הנגב המערבי הסמוכים לחבל תקומה, המכונים לעיתים “עוטף של העוטף”, הוצג ל-114 המשיבים מיישובים אלה, שאינם כלולים בחבל תקומה. הוא עוסק בעיקר בהחלטה 3303, תוכנית שיקום הנגב המערבי, ובהחלטות נוספות שנוגעות ליישובי האזור, ובשאלה המרכזית של האזור: האם ההכרה ביישוב כ”סמוך” מתורגמת למשהו מוחשי. שתי שאלות מותנות, על פגיעה בבית ועל תביעת פיצוי, נענו על ידי פחות משלושים משיבים והושמטו.
שלוש קבוצות השאלות בבלוק היישובים הסמוכים לחבל תקומה
קבוצה | מספר שאלות | ממוצע | משיבים |
|---|---|---|---|
ההכרה כיישוב סמוך ומימושה | 4 | 2.42 | 112 |
תוכניות הפיתוח מגיעות ליישוב | 3 | 2.09 | 99 |
ביטחון וחוסן | 2 | 3.04 | 104 |
החלטה 2336 · חוק שיקום נרחב
חבל התקומה כאזור מיקוד לאומי 10.2024 עד 4.2025
ההחלטה הטילה לחוקק חוק שיקום נרחב ולקבוע רשימת יישובים סמוכים. החוק, מאפריל 2025, עיגן זאת בחקיקה.
החלטה 2973
מתווה שיקום לאזורים בדרום שנפגעו 22.4.2025
הגדירה את “יישובי הנגב המערבי” שחוו פגיעה כוללת חריגה, והיא הבסיס לתוכנית 3303.
החלטה 3303
תוכנית לשיקום ולפיתוח יישובי הנגב המערבי 2025 עד 2029 4.8.2025
תוכנית בהיקף 1,806 מיליון ש”ח לשש רשויות: אופקים, נתיבות והמועצות האזוריות אשכול, שער הנגב, שדות נגב ומרחבים. שלוש מטרותיה: חוסן אזרחי ומוגנות, העצמה חברתית וקהילתית, וצמיחה כלכלית בת קיימא. מתוך התקציב, 1,000 מיליון ש”ח מקורם בתקציב שנקבע בהחלטה 1699.
מה הסקר בודק
השאלה המרכזית של האזור: האם ההכרה הפורמלית הפכה למשהו מוחשי.
ההכרה כיישוב סמוך ומימושה 4 שאלות | 112 משיבים
ארבע השאלות מודדות תפיסה אחת: האם ההכרה הפורמלית ביישוב כסמוך לחבל תקומה, שנקבעה בהחלטות 3303 ו-2973, הפכה למענה מורגש.
הציון הקבוצתי, 2.42, נמוך מאמצע הסולם בכל ארבע השאלות. הגבוהה שבהן היא ההתאמה הכללית של המענה לפגיעה (2.66), והנמוכות הן השיפור המורגש בשירותים וההשפעה על היומיום, 2.31 ו-2.29. ההכרה קיימת על הנייר, אך התושבים אינם מרגישים אותה בחיי היומיום. 61% מהמשיבים אומרים שההכרה השפיעה על חייהם במידה מועטה או כלל לא.
החלטה 3303
פרק הצמיחה הכלכלית 4.8.2025
המטרה השלישית של התוכנית היא חיזוק וצמיחה כלכלית בת קיימא, ובכלל זה פיתוח מנועי צמיחה מקומיים ומרחביים והגברת האיתנות הכלכלית של השלטון המקומי.
החלטה 3304
תוכנית אשקלון, כנקודת השוואה 4.8.2025
שאלת ההשוואה בבלוק זה מפנה גם לתוכנית אשקלון, משום שהיא התקבלה באותו יום ומהווה נקודת ייחוס לתושבי היישובים הסמוכים.
החלטה 1407
תוכנית לחיזוק תחום הבריאות בנגב ובגליל 2022 עד 2026 5.5.2022
נועדה להגדיל את היצע הרופאים, האחים והסטודנטים לרפואה בפריפריה.
מה הסקר בודק
שלוש השאלות נועדו לבדוק אם הפער מול העוטף הקרוב נסגר או נשמר.
תוכניות הפיתוח מגיעות ליישוב 3 שאלות | 99 משיבים
ציון הקבוצה הוא 2.09, הנמוך מבין קבוצות השאלות בבלוק. שאלת ההשוואה לעוטף הקרוב, “האם תוכניות הפיתוח מגיעות ליישובך כפי שהיו מורגשות ביישובי העוטף”, מקבלת 2.08, ו-69% מהמשיבים עונים 1 או 2. זמינות הרופאים היא הציון הנמוך ביותר בבלוק כולו, 1.90. תושבי היישובים הסמוכים לחבל תקומה רואים את תוכנית הנגב המערבי כמשהו שמגיע לשכניהם ולא אליהם.
החלטה 3303
פרק הביטחון והמוגנות 4.8.2025
פרק ראשון בתוכנית. לדוגמה: הגדלת מימון הפקחים באופקים מ-35% ל-60%, תוספת של עד 6 תקני שיטור מקומי ועד 7 תקני שוטרים בעיר, בתקציב שנתי נפרד לכל רכיב.
החלטה 462
מערך החוסן האזרחי 20.4.2023
תקצבה את מערכי החוסן והתמיכה הנפשית הקהילתית עוד לפני המלחמה.
מה הסקר בודק
שני התחומים היחידים בבלוק שבהם התושבים מדווחים על שינוי ממשי.
ביטחון וחוסן 2 שאלות | 104 משיבים
בניגוד לשתי הקבוצות הקודמות, הביטחון והחוסן מקבלים ציונים סביב אמצע הסולם. שיפור אמצעי המיגון ומערך החוסן הם התחומים היחידים בבלוק שבהם התושבים רואים שינוי ממשי. זה מתיישב עם התמונה בליבה: המדינה טובה בחירום ובמיגון, ומתקשה בפיתוח ארוך טווח.
החלטה 3303
פרק החינוך והצעירים 4.8.2025
המטרה השנייה של התוכנית כוללת עידוד מצוינות חינוכית והעצמת צעירים כמנוע לשינוי.
החלטה 950 · 988 · 1110 · 1193
מתווה הפינוי 10.2023 עד 12.2023
המתווה חל על תושבי 0 עד 7 ק”מ מהגדר. רוב היישובים הסמוכים לחבל תקומה נמצאים מחוץ לטווח הזה, ומי שהתפנה מהם עשה זאת ברובו ללא מסגרת ממשלתית מסודרת.
מה הסקר בודק
שתי שאלות שאינן מצטרפות לאף קבוצה, וכל אחת עומדת בפני עצמה.
חיזוק מערכת החינוך מקבל 2.36, בדומה לשאר שאלות הפיתוח. תהליך הפינוי, מקבל 2.35, נמוך בהרבה מהציון המקביל בחבל תקומה (3.83). ההבדל מובן: מערך הפינוי נבנה עבור חבל תקומה, ותושבי היישובים הסמוכים שנאלצו להתפנות עשו זאת ברובם ללא מסגרת ממשלתית מסודרת.
בבלוק זה לא נמצא הבדל מובהק באף חיתוך דמוגרפי, לא לפי גיל, מין, ילדים או פינוי. תחושת אי המימוש של ההכרה משותפת לכל תושבי האזור.
הבלוק הגדול בסקר, 287 משיבים, ורובם המכריע מבאר שבע. הוא עוסק בהחלטה 3474, תוכנית הפיתוח האסטרטגית למטרופולין באר שבע, ובהחלטות הצמיחה הדמוגרפית לנגב המזרחי, 1416 ו-3630.
שתי קבוצות השאלות בבלוק הנגב המזרחי
קבוצה | מספר שאלות | ממוצע | משיבים |
|---|---|---|---|
פיתוח מטרופולין באר שבע | 5 | 2.37 | 255 |
צמיחה דמוגרפית ויישובים חדשים | 3 | 2.21 | 253 |
החלטה 625
העתקת מחנות צה”ל לנגב 14.11.2021
אימצה את המלצות הצוות הבין משרדי והכריזה על רשויות נפת באר שבע כאזור עדיפות לאומית, מתוך כוונה להציב את המטרופולין כיעד קליטה לאנשי הקבע.
החלטה 3474
פיתוח וחיזוק באר שבע כעיר הליבה של מטרופולין הדרום 9.11.2025
הכריזה על נפת באר שבע כאזור עדיפות לאומית. לפי הדיווחים היקפה 1.13 עד 1.2 מיליארד ש”ח, ובה 200 מיליון ש”ח לתכנון רכבת קלה ושלושה מחלפים, 160 מיליון להתחדשות עירונית, 90 מיליון לחינוך, ומעבדת בינה מלאכותית.
מה הסקר בודק
הסקר נערך כשנה לאחר קבלת החלטה 3474, ולכן הוא מודד את הרושם המוקדם ממנה ולא את תוצאותיה.
פיתוח מטרופולין באר שבע 5 שאלות | 255 משיבים
חמש השאלות עוסקות ברכיבי תוכנית 3474: תשתיות תחבורה, התחדשות עירונית, תעסוקה ממעבר מחנות צה”ל, חדשנות ומו”פ, ומרכזי צעירים. הן נעות יחד בעקביות גבוהה.
הציון הקבוצתי 2.37. שדרוג התשתיות במטרופולין, הרכבת הקלה והמחלפים, מקבל 1.84, הציון הנמוך ביותר בכל בלוקי הסקר. 77% מהמשיבים אינם רואים התקדמות. בקצה השני, תשתיות המו”פ והחדשנות מקבלות 2.90, הגבוה בבלוק. התושבים מאמינים בפוטנציאל של מעבדת ה-AI ומרכזי המחקר יותר מאשר ברכבת הקלה שהובטחה להם.
החלטה 1416
תוכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית בנגב המזרחי 8.5.2022
הכריזה על ערד, דימונה, מצפה רמון וירוחם ועל אשכול נגב מזרחי כאזורי עדיפות לאומית. ההחלטה כוונה לרשויות שלא חוו גידול אוכלוסייה משמעותי, ולפי הדיווחים היקפה 552 מיליון ש”ח.
החלטה 3630
תיקון תוכנית הנגב המזרחי 14.12.2025
הוסיפה, בין השאר, תשתיות לפעילות רחפנים בירוחם, תכנון ראשוני לשדרוג המנחת במצפה רמון, עד 32 מיליון ש”ח להפחתת הטמנת פסולת ולייעור עירוני, ותוספות לחינוך הבלתי פורמלי.
החלטה 3811
הקמת חמישה יישובים חדשים במזרח המטרופולין 25.1.2026
אישרה הקמת חמישה יישובים חדשים לאורך ציר באר שבע-דימונה. ההחלטה התקבלה כחצי שנה לפני איסוף הסקר.
מה הסקר בודק
שלוש השאלות בודקות את ליבת מדיניות הנגב המזרחי: האם אפשר להביא לכאן אנשים.
צמיחה דמוגרפית ויישובים חדשים 3 שאלות | 253 משיבים
שלוש השאלות מקבלות ציונים כמעט זהים סביב 2.25. תוכניות הצמיחה הדמוגרפית של החלטות 1416 ו-3630, וההכרזה על יישובים חדשים בהחלטה 3811, אינן נתפסות כמשנות את האטרקטיביות של האזור. 63% מהמשיבים אינם חשים שהתוכניות מצליחות למשוך תושבים חדשים.
החלטה 3474
תוכנית הפיתוח לבאר שבע 9.11.2025
תושבי באר שבע נשאלו אם הם רואים שינוי מורגש בעיר בעקבות ההכרזה על התוכנית.
החלטה 1416 · 3630
הכרזת עדיפות לאומית בערי הפיתוח 2022 · 2025
תושבי ערד, דימונה, ירוחם ומצפה רמון נשאלו אם ההכרזה על יישובם כיישוב עדיפות לאומית הביאה לשיפור מורגש.
החלטה כלל ההחלטות
השוואה בין מזרח הנגב למערבו
השאלה השלישית אינה נוגעת להחלטה אחת, אלא להשוואה בין היקף ההשקעה בנגב המזרחי לזה שבנגב המערבי.
מה הסקר בודק
שתי השאלות הראשונות הן זוג מותנה: כל משיב קיבל אחת מהן, לפי יישוב מגוריו.
שתי השאלות הראשונות הן זוג מותנה: תושבי באר שבע נשאלו על תוכנית הפיתוח לעיר, ותושבי ערי הפיתוח על ההכרזה כיישוב עדיפות לאומית. שתיהן מקבלות ציון דומה ונמוך, 2.11 ו-2.25. ההכרזות לא הורגשו, לא בעיר הגדולה ולא בערי הפיתוח.
השאלה השלישית היא שאלת ההיררכיה של האזור: האם הממשלה משקיעה בנגב המזרחי כמו במערבי. הציון 1.95, ו-73% מהמשיבים עונים 1 או 2. זהו אחד הציונים הנמוכים בסקר, והוא מתיישב עם התמונה הכללית: הנגב המזרחי הוא האזור המתוסכל ביותר בכל שאלות הליבה על תפקוד הממשלה.
בבלוק זה נמצאו שני הבדלים מובהקים, שניהם חלשים. החילונים מדרגים את פיתוח המטרופולין נמוך יותר מהמסורתיים ומהדתיים, 2.23 לעומת 2.54 ו-2.59, ומי שאין לו ילדים נמוך יותר ממשפחות גדולות, 2.20 לעומת 2.61. הגיל והמין אינם משנים.
בלוק אילת הוצג ל-31 משיבים בלבד, ובכל אחת משאלותיו ענו בסולם פחות משלושים. לכן אין כאן קבוצות, אין חיתוכים דמוגרפיים, והתוצאות מוצגות כתמונה אינדיקטיבית בלבד. מספר המשיבים מופיע לצד כל ציון.
החלטה 4662
תוכנית רב שנתית לפיתוח אילת וחבל אילות 2020 עד 2024 4.8.2019
תוכנית בת 35 סעיפים בבריאות, תיירות ותחבורה. לפי מעקב המרכז להעצמת האזרח, 37% מהסעיפים יושמו במלואם ו-34% לא יושמו כלל. תחולתה הסתיימה ב-2024.
החלטה 1442
מזון מן הים והמדבר 15.5.2022
נועדה לבסס את אילת וחבל אילות כמרכז לאומי ובינלאומי לחקלאות ימית ומדברית ולביוטכנולוגיה ימית, ולהגדיל את גיוון התעסוקה. ההיקף המדווח 170 מיליון ש”ח. בתחום החקלאות מוקצים 15 מיליון ש”ח מתקציב משרד החקלאות ו-5 מיליון נוספים ממשרד האוצר לסיוע ליצרנים.
החלטה 1702 · 3547
תמיכה בערים הנסמכות על תיירות וטיסות מסובסדות 4.2024 · 12.2025
החלטה 1702 הקצתה לפי הדיווחים 25 מיליון ש”ח לתשתיות תיירות ו-25 מיליון לשיווק אירועים. החלטה 3547 האריכה את מנגנון הטיסות בקו רמון-נתב”ג לשנים 2026 ו-2027 במחיר 99 ש”ח לתושבי אילת וחבל אילות, בתקציב של 20 מיליון ש”ח בכל שנה, ובסך הכול 40 מיליון.
החלטה 1637
מענק לעסקים תיירותיים 2024
מענק לעסקים ברשויות מוטות תיירות שנפגעו מהמלחמה, ואילת בראשן.
מה הסקר בודק
תחולת התוכנית הרב שנתית הסתיימה ב-2024, ולכן שאלת קיומה של תוכנית המשך היא ליבת הבלוק.
בזהירות המתבקשת, שני דפוסים בולטים. הראשון, ההתאוששות הכלכלית ושיווק התיירות מקבלים ציונים גבוהים יחסית, 3.23 ו-3.17, ואלה מבין הגבוהים בכל בלוקי ההחלטות. תושבי אילת מרגישים שהעיר חזרה לתפקד. השני, התכנון ארוך הטווח מקבל את הציונים הנמוכים ביותר: קיומה של תוכנית רב-שנתית לעתיד אילת 1.79, וההתייחסות לאילת כיעד אסטרטגי כמו חבל תקומה 1.88. זו התמונה שחוזרת בכל הסקר, בגרסה הקיצונית שלה: החירום טופל, העתיד לא.