בשלב ראשון נאספו החלטות הממשלה בשנים האחרונות המכוונות לפתרון הסוגיות השונות הדורשות התייחסות באזור הנגב, בעיקר בתחומים של רווחה, בטחון, שירותים ציבוריים, תעסוקה. במקביל נשלחו פניות למשרדי הממשלה השונים בבקשה לדווח על יישום החלטות אלו.
בשלב שני נבנה שאלון כנגזרת מהתחומים השונים המטופלים על ידי הממשלה. בנוסף לשאלות דמוגרפיות בסיסיות, תושבי הנגב נשאלו על רמת שביעות הרצון שלהם במגוון התחומים, בדירוג של 1 עד 5. הנגב חולק לארבעה אזורים: חבל תקומה והעוטף (שדרות ויישובי העוטף הכלולים בחבל תקומה), יישובי הנגב המערבי הסמוכים לחבל תקומה, מטרופולין באר שבע והנגב המזרחי, אילת (בנספח פירוט היישובים הנכללים בכל אזור). בנוסף, נבדק אזור נוסף לגביו לא התקבלו החלטות ממשלה ספציפיות, המועצה האזורית רמת נגב, וכן יישובי המגזר הבדואי, שעשויים להיות מפוזרים בין האזורים. כל תושבי הנגב נשאלו 20 שאלות זהות, ותושבי כל אחד מארבעת האזורים נשאלו 10 שאלות נוספות בתחומים ייחודיים לאזור שלהם. תושבי רמת נגב לא נשאלו שאלות ספציפיות ולא היו החלטות ממשלה ספציפיות לגביו, ותושבי היישובים הבדואים נשאלו שאלות מיוחדות המתאימות למאפיינים של מגזר זה, בשפה הערבית ובשאלון מקוון. שתי קבוצות אלו מנותחות בנפרד בנספחים, תוצאות רלבנטיות שלהן מובאות מתוך הטקסט.
בשלב שלישי נבדק האימפקט של מדיניות הממשלה בתחומים השונים בכל אזור הנגב ובהבחנה בין ארבעת האזורים, תוך התייחסות לקשר בין רמת שביעות הרצון של האוכלוסיה בכל תחום ובין מידת החשיבות המיוחסת לכל תחום. בחינה זו מאפשרת להעריך באיזו מידה המדיניות של הממשלה יעילה יותר או פחות בתחומים בהם מצוינים סדרי העדיפות של האוכלוסיה המקומית.
בשלב רביעי נבדק התוצר הסופי של מדיניות הממשלה במיקוד בשני נושאים עיקריים: האחד הוא מידת האמון של אוכלוסית הנגב במדיניות הממשלה, השני הוא הנטיה של התושבים לעזוב או להישאר בנגב.
השלב החמישי יתמקד בכל אחד מארבעת האזורים בנפרד, על בסיס החלטות הממשלה הייחודיות לאותו אזור, באמצעות 10 שאלות ייחודיות שהופנו לתושבים של כל אזור.
הסקר בוצע בשני ערוצים מקבילים שהריצו שאלון זהה: פאנל מקוון של חברת מדגם, וקישור פתוח שהופץ באמצעות שותפי הפרויקט ביישובי הנגב.
השאלון כלל שאלות רקע, עשרים שאלות ליבה שהוצגו לכל המשיבים בנוסח זהה, ובלוק של עשר שאלות ייעודיות שהותאם לאזור מגוריו של המשיב. האזור נקבע אוטומטית לפי היישוב שהמשיב בחר, בחמש גרסאות: חבל תקומה והעוטף, יישובי הנגב המערבי הסמוכים לחבל תקומה (המכונים לעיתים “עוטף של העוטף”), הנגב המזרחי ומטרופולין באר שבע, ואילת וחבל אילות. חלוקת האזורים אינה גאוגרפית בלבד: כל אזור נבחר לפי החלטות הממשלה הספציפיות שכוונו אליו, ושאלות הבלוק הייעודי נוסחו מתוך נוסחי אותן החלטות. בוצע גם סקר בעיר אשקלון שאינה משויכת לאזור הנגב, אך מהווה חלק ממחוז הדרום וחוותה מציאות דומה לזו של הנגב בשנים האחרונות.
השאלות נמדדו בסולם אחיד של 1 עד 5, כאשר 1 הוא תמיד הקצה השלילי ו-5 החיובי, עם ניסוח מילולי המותאם לכל שאלה. בכל שאלה ניתן היה לבחור גם “לא יודע/ת” או “לא רלוונטי”.
ציון של קבוצת שאלות מחושב לכל משיב שענה על מחצית לפחות משאלות הקבוצה, ומספר המשיבים המוצג לכל קבוצה מתייחס למשיבים אלה. מספר המשיבים בשאלה בודדת עשוי להיות שונה.
בסקר השתתפו 1,165 משיבים. 948 מהם ענו על השאלון הכללי: 845 תושבי הנגב ו-103 תושבי העיר אשקלון. מתוך תושבי הנגב, 630 שובצו בבלוק שאלות ייעודי לאזורם, ו-215 מיישובים שלא שויכו לאף אזור סקר ענו על 20 שאלות הליבה בלבד. 217 משיבים נוספים מהחברה הבדואית ענו על שאלון נפרד, המוצג בנספח ג.
פרקי שאלות הליבה מתייחסים לכל 845 המשיבים תושבי הנגב. הפילוחים האזוריים, לעומת זאת, מתייחסים ל-630 המשיבים ביישובים אליהם התייחסו החלטות הממשלה, בחלוקה לארבעה אזורים (ראה לוח). העיר אשקלון אינה נכללת בגוף הדוח כלל: היא העיר הגדולה היחידה בסקר שאינה בנגב הגאוגרפי, ונכללה בו משום שנפגעה קשה במלחמה וקיבלה תוכנית שיקום ייעודית, ולכן 103 משיביה מנותחים בנספח נפרד. 185 משיבי מועצה אזורית רמת נגב נכללים בפרקי שאלות הליבה, אך מכיוון שיישוביהם אינם משויכים לאף אזור סקר הם לא קיבלו בלוק שאלות ייעודי ואינם מופיעים בפילוחים האזוריים; נספח נפרד מוקדש להם.
| אזור | משיבים |
|---|---|
| 4 אזורים עם יישובים אליהם היתה התייחסות בהחלטות ממשלה: | 630 |
| חבל תקומה והעוטף | 198 |
| היישובים הסמוכים לחבל תקומה | 114 |
| הנגב המזרחי ומטרופולין באר שבע | 287 |
| אילת וחבל אילות | 31 |
| מועצה אזורית רמת נגב (בנספח) | 185 |
| יישובים אחרים ללא שיוך אזורי | 30 |
| יישובי המגזר הבדואי | 217 |
| העיר אשקלון (בנספח) | 103 |
| סה”כ | 1165 |
יצוין שהיקף המרואיינים הוא פונקציה של יכולת חברת הסקרים והגופים הרלבנטים השונים להגיע לאוכלוסיות השונות, ללא התיימרות לשיקוף מדויק של היקפי האוכלוסיות באזורים השונים או לייצוג סטטיסטי זהה ביניהם. עם זאת נעשה מאמץ משמעותי לייצוג ראוי של אזורים כמו חבל תקומה שזכו להתייחסות מיוחדת של מדיניות הממשלה, או של אזורים שהיקף אוכלוסיתם גדול יחסית כמו באר-שבע ואשקלון.
להלן תיאור תמציתי של מאפיינים עיקריים של אוכלוסית הנגב שנדגמה.
אם נתעלם מהאוכלוסיה שלגביה לא נאספו נתוני מאפיינים (215), ניתן לציין שחלק גדול של האוכלוסיה הנדגמת מאופינת כאוכלוסיה נשית, ללא ילדים או עם מספר קטן של ילדים, ברמת השכלה אקדמית לרוב, ועם ייצוג ניכר של אוכלוסיה חילונית. השוואה לסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2024 מלמדת שהמדגם מוטה בכמה מאפיינים ביחס לאוכלוסייה היהודית בנפת באר שבע. הנשים הן 64% מהמשיבים, לעומת 50% באוכלוסייה, ושיעור בעלי התואר האקדמי במדגם, 61%, כפול כמעט משיעורם באוכלוסייה, 32%. גם החילונים מיוצגים ביתר (49% לעומת 38%), ואילו המסורתיים מיוצגים בחסר (27% לעומת 42%). שיעור החרדים במדגם זהה לשיעורם באוכלוסייה. בגיל המדגם מרוכז בגילי הביניים, והצעירים ובני 65 ומעלה מיוצגים בו בחסר. מכיוון שהמדגם לא שוקלל, הממצאים מתארים את עמדותיהם של המשיבים. במקומות שבהם התוצאה תלויה במאפיינים אלה, כמו בדתיות, מוצג בדוח גם הפילוח לפי המאפיין.
המגדר מחושב על כלל 845 המשיבים. הגיל, מספר הילדים והתעסוקה מחושבים על 630 המשיבים ששובצו לאזורים, וההשכלה והדתיות על 425 משיבי הפאנל, שעבורם נאספו נתונים אלה.