עתיד הנגב
הדו"ח לזקן 2022

בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו – כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה וישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנוש

דוד בן גוריון ז"ל, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, איש חזון הנגב

עיבוד מידע, ניתוח וכתיבה: טל אלוביץ', נדב כספי

הקדמה

קרן מיראז' ישראל

קרן מיראז' ישראל היא קרן פילנתרופית משפחתית של דיוויד ולורה מיראז',מדנוור, קולורדו שבארה"ב. הקרן פועלת בישראל מאז 1998 ועוסקת במגוון תחומים חברתיים וכלכליים שמטרתם לחזק את החברה הישראלית על כל גווניה. חזון המייסדים לפיתוח הנגב ממומש באמצעות יוזמות רבות שהובילה הקרן בעשורים האחרונים בתחומי הבריאות, תעסוקה, פיתוח החברה הבדואית, צמיחה דמוגרפית, תכנון עירוני, תרבות, תיירות, חקלאות ותחבורה. כיום הקרן ידועה בעשייתה בחיזוק מנועי צמיחה כלכלית על ידי הפיכת הנגב למוקד תיירות וחדשנות מדברית ברמה בינלאומית. השקעותינו הרבות מניבות פירות רבים, דוח זה, עליו עמלנו בחודשים האחרונים ויהפוך למסורת, מסמל, בין היתר, את המחויבות שלנו למען הנגב.

כמי שפועלים בנגב במשך שנים ומסייעים למימוש הפוטנציאל הגלום בו ושואפים לחברה ישראלית משגשגת ומלוכדת, אנו שמחים לקחת חלק בהובלה של "הדו"ח לזקן" הראשון שמובא בפניכם ויהפוך למסורת שנתית. הדו"ח פורט את החלטות הממשלה למען קידום הנגב ויחייב מעתה את משרדי הממשלה גם לעמוד בהבטחותיהם למען קידום הנגב וליישמן.  

אנו מאמינים בנגב ובא.נשיו, פועלים בתוכו ועבורו, ומבקשים גם מהממשלה להמשיך ולהוביל את מנוע הצמיחה הכלכלי, דמוגרפי וחברתי הגדול בישראל.  

ניקול הוד סטרו
מנכ"לית קרן מיראז' ישראל

"במהלך 20 השנים האחרונות אני מחויב יום ולילה לפיתוח הנגב, כמאמין גדול בנגב וביכולתו להפוך למחולל הצמיחה החשוב ביותר של מדינת ישראל".

דיוויד מיראז'
נשיא קרן מיראז' ישראל

מועצת רמת הנגב

״בנגב ייבחן העם בישראל״ – הציטוט המוכר של דוד בן גוריון הוא המצפן, עמוד הענן ועמוד האש שלנו – תושבי הנגב.

ההתיישבות בנגב היא אינטרס לאומי שנקבע עוד בקום המדינה – מאז הצלחנו לפתח אזור מרהיב, יישובים וקהילות מגוונות, פיתוחים חקלאיים פורצי דרך ברמה העולמית, מערכות חינוך מעוררות השראה, מפעלים ואזורי תעשייה המהווים עוגנים לאומיים. יחד עם זאת, הנגב מלא באתגרים נוספים – לאומיים ומקומיים, לצד הזדמנויות ופוטנציאל עצום לפיתוח ושגשוג.

הדו״ח לזקן המוגש כאן בפעם הראשונה, נועד ליצור תשתית ראויה לבחינת ההשקעה והביצוע של החלטות מדיניות שונות ביחס לנגב, וחיבורן לצרכי תושבי הנגב למול הצרכים הלאומיים. המחויבות המדינית כלפי פיתוח הנגב דורשת מעקב רב שנתי אחר ביצוע החלטות הנוגעות אליו, שאיננו תלוי בשיקולים פוליטיים זמניים.

אני מאמין שהנגב הוא התשובה לאתגרים הלאומיים המרכזיים עמם מתמודדת מדינת ישראל בימים אלה – החל מהביטחון האישי, עובר בצפיפות אוכלוסין, העומס התחבורתי, אנרגיה מתחדשת, תעסוקה הולמת ולא פחות חשוב מכך – חיים משותפים והרמוניים של כל ה-״שבטים״ בציבור הישראלי.

הדו״ח שלפניכם, והסקר המלווה אותו – נועדו לשמש כלי עבודה להגשמת חזונו של דוד בן גוריון לנגב משגשג, ואני מודה לכל השותפות והשותפים שעזרו בגיבושו.

 

ערן דורון
ראש המועצה האזורית רמת הנגב

תקציר מנהלים

ממשלת ישראל ה- 36 אישרה 24 החלטות ממשלה הנוגעות ישירות לחיים בנגב. החלטות אלה מכילות פרויקטים והתחייבויות ממשלתיות להשקעה ייעודית בנגב עד לשנת 2027 במטרה לפתח את האזור, לקדם את תושביו ולצמצם פערים בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות.

דו"ח זה מבקש לספק מבט ממעוף הציפור על סך התחייבויות הממשלה, תחומי הפעילות ופריסת ההתחייבות לשנים הבאות. כמו כן מוצגים במסמך נתונים מתוך סקר דעת קהל שנערך מקרב תושבי הנגב הבוגרים בעבור דו"ח זה.

בשים לב כי נכון לכתיבת שורות אלה, טרם הושבעה ממשלה חדשה וטרם אושר תקציב מדינה לשנים 2023 ואילך, קיים צורך לוודא כי התחייבויות הממשלה יקבלו ביטוי בתקציבי המדינה שיאושרו וייצאו לפועל. יש לראות את מסמך זה כקול קורא לממשלות הבאות להמשך מחויבותן לנגב והגברת הפעילות הייעודית בתחומו.

יודגש כי הסכומים והפרוייקטים המוצגים במסמך זה הינם תוספתיים על פעולות אותן הממשלה מקיימת בשוטף ומתוקף הוראות קיימות (דוגמת הפעלת מערכת החינוך, מערכת הרווחה, שיטור, חוק עידוד השקעות הון וכו').

להלן עיקרי הממצאים מניתוח החלטות הממשלה

% 0
מהתקציב הייעודי

(2.8 מיליארד ₪) מתוכנן להוצאה בשנים 2023-2026 – שנים שאין עדיין עבורן חוק תקציב מאושר.

0
מיליארד ₪

סך התחייבויות הממשלה עד לשנת 2027 להוצאות ייעודיות בנגב במסגרת 188 פעולות שונות. מתוך סכום זה, 2.9 מיליארד ₪ מיועדים להשקעה בחברה הבדואית וסביבתה עד לשנת 2026 (65% מסך התקציב הייעודי לאזור הנגב).

החלטות הממשלה מכילות 188 פעולות שונות, התחום המשמעותי אליו מוקצה 37% מהתקציב ובמסגרתו ישנן 51 פעולות שונות, הינו תחום התשתיות, לאחר מכן תחום הרשויות המקומיות (14%).

0
מיליון ₪

היקף הסיוע המתוכנן לטובת פיתוח תשתיות תיירות בנגב.

0
מיליון ₪

היקף הסיוע המתוכנן לחיזוק מערכת הרווחה ותמיכה בחיי הקהילה.

0
מיליון ₪

היקף הסיוע המתוכנן לחיזוק שוק העבודה בנגב, עידוד מעסקים וסיוע לעסקים קטנים.

0
מיליון ₪

היקף הסיוע המתוכנן לרשויות מקומיות (מענקי איזון, תמיכה תקציבית שוטפת וכו').

0
מיליארד ₪

היקף ההשקעה המתוכננת בתשתיות (כבישים, בינוי, הכשרת שטח).

משרד האוצר הינו המשרד בעל התחייבות ההוצאה המשמעותית ביותר, כ30% בשנים הקרובות, זאת לצד אחריות כמשרד מטה המפקח על הוצאות ופרויקטים מטעם משרדים אחרים.

מרבית החלטות הממשלה אינן מלוות בצוות יישום. בחלק מההחלטות יש צוות יישום אולם צוותים אלה פועלים בנפרד זה מזה.

להלן עיקרי הממצאים מסקר דעת קהל

המלצות עיקריות

מבוא

בחודש נובמבר אנו מציינים את יום בן גוריון, שהיה גם הראשון לשים את הנגב במרכז. אנו נמצאים בתקופה בה הנגב נמצא בתנופת פיתוח אדירה בתחום הכלכלי דמוגרפי, חברתי ותשתיתי, לצד אתגרים רבים שהוא מתמודד עמם. זוהי תקופה טובה להביט אחורה ולבחון מה המדינה עושה על מנת להמשיך לשים את הנגב במקום הראוי לו כמקור לצמיחה דמוגרפית וכלכלית של ישראל. לקחנו על עצמנו להפוך את היום הזה ליום שבו שמים את הנגב כולו במרכז, מביטים על הנעשה ומגבשים צעדים קונקרטיים ליישום בשנים הבאות. "הדו״ח לזקן" הראשון, שיהפוך למסורת שנתית, מאגד את כל אלו.

תקופת הממשלה ה-36 הייתה רוויות החלטות ממשלה ייעודיות לאזור הנגב. למעלה מ-25 החלטות שונות, מרביתן מכילות מחויבות ממשלתית לפרויקטים, הקצאת משאבים ופעולות תכנוניות שתכלית כולן – שיפור איכות החיים בנגב – מגוון רחב מאוד של תחומים. החלטות ממשלה אלה, כפי שיובאו בהמשך בהרחבה, נושאות בתוכן בשורות משמעותיות אולם גם חשש לתקוות שווא – הבטחות שלא יתממשו, סעיפים שיישארו על נייר החלטת הממשלה.

במסמך זה נעשה לראשונה ניסיון לאסוף את סך התחייבויות הממשלה כלפי אזור הנגב ותושביו כפי שעוגנו בהחלטותיה. בשים לב לכך שמסמך זה נכתב בעיצומה של שנת התקציב 2022 ופעולות הממשלה בשנה זו עוד מתקיימות, אין הכוונה להציג לקורא טבלה של "התחייבות מול ביצוע" אלא לספק הבנה להיקף המחויבות הממשלתית.

דו"ח זה נכתב מתוך ההבנה כי עלינו לוודא שההחלטות אינן נשארות בחדר הממשלה אלא מופנה אליהן זרקור ציבורי והידע, בדבר מה הוחלט ומה צפוי לצאת לדרך בשנים שיבואו, יונגש לציבור כולו וציבור משרדי הממשלה.

יודגש כבר עתה כי אין הכוונה להקיף את מכלול הפעילות הממשלתית באזור הנגב, ויש פעילות רבה, אלא לסקור את ההחלטות אשר התקבלו במסגרת מליאת הממשלה ויש בתוכן משמעויות תקציביות או אסטרטגיות הנפרסות על יותר ממשרד ממשלתי אחד.

בחלק הראשון במסמך זה תוצג תמונת מצב כללית בדבר להחלטות הממשלה התקציביות שהינן בתוקף. בסך הכל יוצג ניתוח של 18 החלטות ממשלה בסך כולל של 4.48 מיליארד ₪ לשנים 2021-2027.

החלק השני יציג ביתר פירוט את מחויבויות הממשלה בשלושה תחומי דגל: הגברת הביטחון האישי, קידום חברה ורווחה, ופעולות לשוק העבודה ועידוד התעשייה.

החלק השלישי נועד להציג תמונת מצב מתוך סקר דעת קהל שנערך בעבור דו"ח זה. רצינו להציג את קולם ותחושותיהם של תושבי הנגב וכן לנסות להציף תחומים בהם נדרשת תשומת לב מוגברת בשנים הקרובות.

לבסוף יוצגו המלצות לקובעי המדיניות בדבר האופן בו ניתן לשפר את הבקרה אחר ביצוע מחויבויות הממשלה.

הנתונים התקציביים המוצגים במסמך זה נאספו מתוך החלטות הממשלה בנוסחן המלא כפי שמופיע במזכירות הממשלה. נתוני הפעולות וביצוען נמסר בידי משרדי הממשלה השונים וכאן המקום להודות להם על שיתוף הפעולה.

דו"ח זה הינו הראשון מסוגו ובהינתן המצב הפוליטי באפשרותו לשמש כקול קורא לממשלה ה-37 והכנסת ה-25 בבואן לדון ולאשר את תקציבי המדינה לשנים הבאות. בחינה חוזרת בשנים הבאות תוכל לשפוך אור על מימוש התחייבויות הממשלה ותחושות התושבים בתחומים שונים.

אנו מקווים כי תמצאו עניין במסמך זה

ערן דורון
ראש המועצה
האזורית רמת הנגב

ניקול הוד סטרו 
מנכ"לית קרן מיראז' ישראל

אמיר הלוי
ראש הוועדה המייעצת לוועידת עתיד הנגב

מבט על – החלטות הממשלה התקציביות

נכון למועד כתיבת שורות אלה, ישנן כ-18 החלטות ממשלה תקציביות המכילות בתוכן פעולות ייעודיות לאזור הנגב. החלטות אלה נעות מהחלטות נקודתיות, דוגמת תמיכה באילת להפקת אירועים בינ"ל, ועד החלטות דגל אשר יישומן יימשך עד לשנת 2027. נוסף על החלטות אלה ישנה חקיקה במדינת ישראל המגדירה העדפות הניתנות לאזורי עדיפות לאומיים – הן ברמת הפרט והן ברמת הרשות. חלק זה יתמקד בהחלטות הממשלה בלבד.

יחידת הניתוח אותה בחרנו, החלטת ממשלה ולא פעולות ברמת המשרד הבודד או פעולות שנקבעו בחקיקה נועדה לשקף את המחויבויות שהרשות המבצעת כולה שמה בפניה כלפי ציבור הנגב. החלטת ממשלה היא דרך המלך לאישור פעולות ויצירת מחויבות של הממשלה כולה אליהן. החלטת ממשלה, כשמה כן היא, היא החלטה אותה הממשלה מקבלת והיא יכולה לחייב גם רשויות סטטוטוריות וחברות ממשלתיות. ההחלטה יכולה להיות חדשה או תיקון להחלטת ממשלה קודמת.

באמצעות החלטת ממשלה ניתן לאגם ביתר קלות תקציבים ממשרדי הממשלה ולקבוע אמות מידה לפעילות הממשלה וזרועותיה. החלטת הממשלה יכולה להכיל בתוכה פעולות מגוונות, בין היתר: העברות תקציביות, פעולות פיתוח, הטבות כלכליות, פרויקטים משותפים והכוונת מדיניות של רשויות המדינה.

יודגש כי החלטת ממשלה יכולה לקבע מדיניות לממשלות הבאות אשר תשונה רק אם תתקבל החלטה אקטיבית העושה זאת. בין אם מדובר בביטול החלטה קודמת או בשינוי החלטת ממשלה והתוכן במסגרתה (פעולות ותקציבים) יכולים להשתנות ביתר קלות.

ניתוח ההחלטות התקציביות

כאמור, ישנן כיום 18 החלטות הממשלה רלוונטיות לאזור הנגב ומכילות בתוכן פעולות תקציביות. 65% מהתקציב המוקצה עד לשנת 2027 מרוכז בהחלטה אחת (2.91 מיליארד ₪), התוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2022-2026 (החלטה מספר 1279/36). בסך הכל תוכנית זו מכילה 51 פעולות המחייבות הקצאה תקציבית. יתר החלטות הממשלה התקציביות, ביחד, מהוות 35% מהתקציב (1.56 מיליארד ₪) ומכילות בתוכן 137 פעולות המחייבות הקצאה תקציבית.

האחריות על פעולות הממשלה והקצאת המשאבים נחלקת בין מספר רב מאוד של כ-30 משרדי ממשלה ורשויות המדינה. בחלק מן המקרים מדובר על אחריות תפעולית של הפעולה עליה הוחלט ובחלק מהמקרים מדובר באחריות על הקצאת המשאבים בלבד לצורך הפעולה. למשרד האוצר, מעבר לאחריות על כ-30% מהתקציב ליישום ההחלטות, ישנה מעורבות גבוהה בבקרה על פעולות שונות עליהן החליטה הממשלה. תקצובן של חלק מהפעולות לעיתים עשוי להיות מותנה באישור משרד האוצר וזאת גם אם לא מדובר בפעולה אותו מבצע משרד האוצר אלא משרד אחר.

בעמוד הבא מוצגת תמונת על של חלוקת המשאבים בין משרדי הממשלה מתוך סך ההחלטות שנותחו במסמך זה.

החלטות דגל

בהסתכלות על החלטות הממשלה ניתן לציין עוד חמש החלטות דגל, מלבד ההחלטה 1279 שצוינה לעיל. סך המחויבות התקציבית של הממשלה במסגרת החלטות אלה נאמד על 1.3 מיליארד ₪. יתר החלטות הממשלה (12 החלטות נוספות) מסתכמות ב-263 מיליון ₪.

החלטות דגל אלה מכילות בתוכן פעולות חוצות משרדים הנפרסות על-פני מספר שנים ובסך מצטבר של מעל ל-100 מיליון ₪, לכל החלטה.

פעולות הדורשות תקצוב

בסך הכל, החלטות הממשלה מכילות 188 פעולות שונות אשר ניתן לחלק ל12 קטגוריות שונות: ביטחון, תשתיות, תיירות, שוק העבודה, חינוך והשכלה, רווחה וחברה, סביבה, רשויות מקומיות, חדשנות, בריאות וקבוצה כללית.

כפי שמודגם בגרף שלהלן, התחום המשמעותי אליו מוקצה 37% מהתקציב ובמסגרתו ישנן 51 פעולות שונות, הינו תחום התשתיות (כולל תקציבי בינוי מבני חינוך ותשתיות ביוב ומים). לאחר מכן מוביל תחום הרשויות המקומיות (14%) אשר מכיל בתוכו העברות תקציביות ישירות לרשויות וכן תמיכה באשכולות האזוריים.

סך תקציב - 4.48 מיליארד ש"ח

No Data Found

סך תקציב - 4.48 מיליארד ש"ח

No Data Found

חלוקה תקציבית

בהסתכלות על חלוקת התקציב בין משרדי הממשלה והרשויות הממשלתיות השונות (הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, הרשות לפיתוח הבדואים וכיוצא באלה) ניתן לציין כי כ-50% מסך התקציב (כ2.2 מיליארד ₪) מרוכז באחריות שלושה משרדים: משרד האוצר, משרד החינוך ומשרד התחבורה. עשרת המשרדים המובילים אחראיים על כ-80% מסך התקציב של החלטות הממשלה. 

חלוקה תקציבית - עשרת המשרדים המובילים (3.6 מיליארד)

No Data Found

חלוקה תקציבית - עשרת המשרדים המובילים (3.6 מיליארד)

No Data Found

בהסתכלות על התפתחות ההוצאה התקציבית הצפויה, מתוקף החלטות הממשלה, לשנים הבאות, ניתן להצביע על כך שעיקר התקציב שעתיד להיות מוקצה, מתוכנן לשנים 2023 ואילך (63% מהתקציב). לשנים אלה עוד לא אושר תקציב מדינה ובשים לב לתהליך הבחירות לכנסת ה-25, ניתן להניח כי תקציב 2023 עוד רחוק מאישור. במצב הדברים האלה התקציב שעתיד להיות מוקצה, מותנה באישורים תקציביים ייחודיים הנגזרים כתוצאה מכללי ההתנהלות בהיעדר תקציב מדינה מאושר. עוד יודגש כי תקציבי המדינה העתידיים יכולים שלא לאפשר הוצאת כלל הכספים והפעולות אליהם התחייבה הממשלה בהחלטות אלה.

סוגיית תקציב המדינה והעובדה כי הממשלה שתאשר את תקציב המדינה הבא, לא תהיה הממשלה שהחליטה את ההחלטות שבבסיס מסמך זה, דורשת יתר תשומת לב על-מנת לוודא כי הפעולות אליהן התחייבה הממשלה לא נופלות בין הכיסאות, במקרה הטוב, או מבוטלות במסגרת הליכי תכנון תקציב המדינה. מסמך זה נועד בין היתר לשמש כקול קורא לממשלה הבאה ולתקציב המדינה הבא על-מנת שאלה ייראו את החלטות הממשלה ביחס לנגב מול עינם.

התפתחות תקציבי החלטות הממשלה לפי שנים

במיליוני ש"ח

No Data Found

לצערנו, לא קיימת בממשלה יחידה מתכללת אחת להבטחת הבקרה והמעקב אחר יישום החלטות אלה ויכולה גם לשמש כתובת ומקור מידע לציבור. רק בחלק קטן מההחלטות הוחלט על הקמת ועדת יישום או ועדה ממשלתית מלווה להחלטה אולם הללו לא מרוכזות תחת קורת גג אחת. היעדר יחידה מתכללת אחת עשוי לפגוע ביכולת המעקב, הפנימית והציבורית, אחר יישום החלטות הממשלה הנוגעות לנגב. קיים מקום לשקול לרכז בידי יחידה אחת את האחריות לפקח על פעולות הממשלה הייעודיות ביחס לנגב.

התחייבויות ופעילות הממשלה בנושאי דגל

כפי שהוצג לעיל, החלטות הממשלה התקציביות מכילות בתוכן 181 פעולות שונות שבכוונת הממשלה להוציא לפועל בשנים הקרובות. בחלק זה נתמקד בשלושה נושאי דגל: הגברת הביטחון האישי, קידום חברה ורווחה, ופעולות לשוק העבודה ועידוד התעשייה. בסיוע משרדי הממשלה השונים, יוצגו גם נתונים אודות מימוש פרויקטים בנושאים אלה.

הגברת הביטחון האישי

סוגיית הביטחון האישי בכללי ובחברה הדוברת ערבית בפרט נמצאת בכותרות בכל רחבי הארץ. זוהי סוגייה הנמצאת בליבת החששות של תושבי הנגב וסוגיה המעסיקה את כלל תושבי המדינה. ממשלת ישראל עוסקת רבות במצב הפשיעה בכלל וברחוב הערבי בפרט והקימה ועדת שרים אשר תכליתה לתכלל את הפעילות הממשלתית בנושא מניעה הפשיעה והאלימות בחברה הערבית.

באוקטובר 2021 יצאה לדרך תוכנית חירום לאומית למאבק בפשיעה ובאלימות, "מסלול בטוח". במסגרת תוכנית זו מרוכזים מאמצים של מספר רשויות אכיפה בביצוע מבצעים ממוקדים. כמו כן במסגרת התוכנית נערכים שינויי חקיקה אשר יאפשרו למשטרה להגביר את האכיפה בתופעות הקשורות באלימות בחברה הערבית. פעולות אלה, אשר להן השלכה ישירה בין היתר על החיים באזור הנגב, אינן נמצאות בליבת חלק זה וזאת מאחר והן ברובן פעולות אכיפה. אמנם נעשית הקצאת משאבים ייעודיים אבל הללו נעשים בהסתכלות לאומית ובכדי לתמוך בפעולות האכיפה.

הגברת הביטחון האישי היא סוגיה המקיפה נושאים רבים ומשולבים ואינה מתבטאת אך ורק בהוספת יחידת שיטור זו או אחרת. גם סקר דעת הקהל אותו ערכנו מציג כי לא מדובר בנושא של שיטור בלבד. כ38% חוששים בשל אלימות פיזית או מילולית במרחב הציבורי ומיד לאחריהם, שני התחומים נוספים שבגללם הכי הרבה חוששים תושבי הנגבה בטיחות בדרכים והמצב הביטחוני מול עזה עם 38% ו37% בהתאמה.

בחר עד שני נושאים שבגללם את/ה חושש/ת לביטחונך

No Data Found

בחר עד שני נושאים שבגללם את/ה חושש/ת לביטחונך

No Data Found

בהסתכלות על החלטות הממשלה השונות ניתן לציין מספר פעולות אשר מיועדות לחיזוק הביטחון האישי במספר תחומים: שיטור קהילתי, תמיכה בפעילות מתנדבים, פיתוח תשתיות כבישים וחיזוק הקשר בין המשטרה לקהילה.

שתי תוכניות הנמצאות בהחלטות הממשלה מיועדות לסייע במאבק בפשיעה החקלאית. מיליון וחצי ₪ הוקצו לטובת הפעלת בסיס מתנדבים של משמר הגבול בשטחים חקלאיים וסך של 40 מיליון ₪ הוקצו לטובת הארכת פעילות ארגונים דוגמת "השומר החדש" במרחבים החקלאיים בנגב. כמו כן, במסגרת החלטות הממשלה הוקצה תקצוב להפעלת מערכי שיטור קהילתי אזורי (החלטה אשר החלו לקדם בשנת 2017) ביחד עם משמר הגבול אשר יסייע במאבק בתופעת הגניבות, השחתת רכוש ופגיעה בחקלאות. ביוני 2022 נחנכה היחידה הראשונה בארץ במעוצה אזורית בני שמעון וצפויות לקום עוד שתי יחידות נוספות בדרום בשנה הקרובה (מועצה אזורית שדות נגב ומרחבים).

בתחום השיטור ופעילות הרשות לביטחון קהילתי החלטות הממשלה מכילות פעולות שתכליתן להרחיב את היקף הפעילות והמענה באזורים שונים והרחבה משמעותית של הפעילות ברשויות הבדואיות בנגב. מנתוני משרד ביטחון הפנים עולה כי עד לתום שנת 2022 יופעלו 4 יחידות שיטור עירוני חדשות ברהט, ערערה, שגב שלום ותל שבע. בסך הכל גויסו 47 שוטרים ו29 פקחים ליחידות השיטור העירוני (שתיים מהיחידות כבר מבצעיות). יחידות אלה יפעלו לצד תחנת משטרה חדשה שהוקמה ביישוב שגב שלום.

במטרה לחזק את הקשר בין המשטרה לקהילה בחברה בדואית מונו "מנהלי יישובים" ב-9 רשויות שונות. מנהל היישוב אמון על תכלול הקשר עם גורמי הביטחון השונים, הרשות המקומית והקהילה. לצורך מימון תקני מנהלי היישובים הוקצו 4.5 מיליון ₪ בשנת 2022.

בתחום הבטיחות בדרכים, במסגרת החלטות הממשלה שבבסיס מסמך זה מוקצים 278.5 מיליון ₪ לטובת פיתוח ושיפוץ דרכי תחבורה – עירוניים ובין עירוניים. החלק הארי בתקציב זה (164 מיליון ₪) מוקצה לטובת פיתוח כבישים בחברה הבדואית בדגש על דרכים המשמשות להסעת תלמידים. כמו כן במסגרת ההחלטות הוחלט על הרחבתו של כביש 40 והקמת מפרצי עקיפה (42 מיליון ₪). פעולות אלה אינן קשורות לפעילות האכיפה המתוגברת במסגרת מבצע "מסלול בטוח" כפי שצוין לעיל.

לצד פעולות אלה הנמצאות בבסיס החלטות הממשלה יש מקום לציין את החלטת משרד התחבורה והאוצר להשלמת שדרוג כביש 90 בסך מצטבר של 410 מיליון ₪. החלטה זו מבוצעת מתקציבי משרד התחבורה ולא במסגרת החלטת ממשלה וצפויה להימשך עד תום שנת 2023.

השלמת פעולות אלה בתחום הדרכים, נוסף על פעולות שוטפות המתבצעות בהתאם לתוכנית האסטרטגית הארצית של משרד התחבורה, עשויות לסייע למצב הדרכים בנגב בכלל ולבטיחות בדרכים אלה בפרט.

קידום חברה ורווחה

אחד המאפיינים החזקים בחיים בנגב הוא קיומם של חיי קהילה וסביבת מגורים המעודדת קהילתיות. מאפיין זה אף קיבל ביטוי בסקר דעת הקהל כשמרבית הנשאלים ציינו כי הם הכי מרוצים מחיי הקהילה וסביבת המגורים. אולם, חברה חזקה וחיי קהילה טובים אינם מהווים תחליף למערכת רווחה חזקה, מערכת אשר מרבית התושבים, במגוון הגילאים, סבורים כי מערכת הרווחה נחלשה בשנים האחרונות.

למערכת הרווחה זרועות רבות והן אינן מסתכמות אך ורק בפעילות משרד הרווחה אלא כיום פועלים מספר רב של גופים ממשלתיים ואזרחיים במעטפת הכללית המספקת שירותי רווחה ומענה רווחתי לציבור.

בהסתכלות על החלטות הממשלה שבבסיס מסמך זה ניתן להצביע על 34 פעולות שונות שתכליתן לחזק את מערכת הרווחה בנגב לצד חיזוק חיי הקהילה והחוסן הקהילתי. בסך הכל פעולות אלה נאמדות בסך של 384 מיליון ₪ על פני השנים 2021-2026.

סך מחוייבות תקציבית בתחום חיי חברה ורווחה בחלוקה לפי שנים (סה"כ 384 מיליון)

No Data Found

סך מחוייבות תקציבית בתחום חיי חברה ורווחה בחלוקה לפי שנים (סה"כ 384 מיליון)

No Data Found

ביתר פירוט ניתן לדבר על 148 מיליון ₪ המיועדים באופן ישיר לחיזוק מערכת הרווחה בערים ויישובים שונים בנגב. בין הפעולות ניתן למנות תמיכה בפעילותם של מרכזי החוסן, הפעלת תוכנית 360 לבני נוער, טיוב מיצוי הזכויות והרחבת מענה אנושי בשירותי הרווחה.

לצד הפעולות הישירות לחיזוק מערכת הרווחה ניתן לציין את המחויבות לפעולת לחיזוק חיי הקהילה והעצמת ארגוני חברה אזרחית הפועלים במרחב הנגב בסך מצטבר של  98.5 מיליון ₪. קולות קוראים בעבור חלק מהפעולות יצאו לדרך רק בחודש יולי 2022 כך שתהליך היישום רק החל, נכון לכתיבת שורות אלה.

במסגרת החלטת הממשלה 625 ("אימוץ המלצות הצוות הבין משרדי לאור העתקת מחנות צה"ל לנגב") התחייבה הממשלה לקדם תוכנית אב לצעירים בנגב – זאת נוסף על פעילותם של מרכזי צעירים ברשויות שונות. לפי סטטוס שנמסר ממשרד רה"מ, התקצוב לקידום תוכנית זו הועבר אך טרם החלה כתיבת התוכנית וכמובן שהיא טרם אושרה בפורום ממשלתי כלשהו. בחינה חוזרת בשנה הבאה תאפשר להציג את התקדמות הממשלה בסעיפים השונים בחלק זה כמו גם להעריך את הפעולות המתקיימות בשטח ותוצאותיהן.

פעולות לחיזוק שוק העבודה והזדמנויות כלכליות

שוק העבודה בנגב וקיומן של אפשרויות תעסוקה ראויות לתושבי האזור מהווים לאחד מהנושאים מהם התושבים הכי פחות שבעי רצון, כ-60% מהתושבים בגילאי 18-50 הביעו חוסר שביעות רצון בתחום זה. ואכן, בהסתכלות לאומית, מצב התעסוקה ודורשי העבודה בנגב נמצא במצוקה קשה יותר מאזורים אחרים בארץ.

החלטות הממשלה לשנים הקרובות רוויות פעולות אשר תכליתן לחזק את שוק העבודה ולהגביר את היצע מקומות התעסוקה – מענקים למעסיקים, עידוד הייצוא, מאיצים עסקיים, קידום קליטת עובדים, שיפור מיומנויות תעסוקה ופעילות מרכזי הכוונה תעסוקתית.

בסך הכל ישנן 27 פעולות שונות במסגרת החלטות הממשלה הנידונות במסמך זה. פעולות אלה נאמדות בסך של 387 מיליון ₪ בפריסה על-פני השנים 2021-2026.

סך מחויבות תקציבית לפעולות בשוק העבודה, חדשנות ויצירת הזדמנויות תעסוקה בפריסה לפי שנים (סה"כ 387 מיליון)

No Data Found

סך מחויבות תקציבית לפעולות בשוק העבודה, חדשנות ויצירת הזדמנויות תעסוקה בפריסה לפי שנים (סה"כ 387 מיליון)

No Data Found