על שולחנם של משרדי הממשלה השונים ישנן התחייבויות רבות כלפי רשויות הנגב והתושבים המתגוררים בתוכן. התחייבויות אלה מלמדות על סדר עדיפות המבקש לקדם, באמצעות פעולות ייעודיות, חברה חזקה יותר, חסונה יותר המתגוררת באזור המתפתח ומציע לתושביו תקווה. מטרת מסמך זה לוודא כי התחייבויות אלה לא יישארו אך ורק על השולחן אלא יתממשו וייצאו לפועל.

במסמך זה נסקרו מכלול התחייבויות הממשלה, כפי שהתקבלו במליאת הממשלה, ביחס לאזור הנגב. התחייבויות אלה, מעבר למשמעותן התקציבית, טומנות בחובן מדיניות אסטרטגית וארוכת טווח לאזור הנגב. באותה הנשימה, ובהתבסס על ניסיון העבר ביישום החלטות ממשלה, החלטות ממשלה לכשעצמן אינן מלמדות כי הפעולות ייושמו בשטח. כמו כן, הוצגו במסמך ממצאים מתוך סקר דעת קהל שנערך במקביל לכתיבת המסמך. סקר זה נועד לתמוך את הנתונים המוצגים במסמך ולהציג את עמדות התושבים במגוון תחומים ובדגש על תחום הביטחון האישי.

בהתייחס לכך שמסמך זה נכתב בעיצומה של שנת הכספים 2022, בה התקבלו מרבית ההחלטות הנסקרות, הרי שמעקב היישום עדיין אינו מתאפשר בצורה מספקת. בהתאם, המסמך מציג את עיקרי הנושאים בהם עסקה הממשלה ועיקר ההתחייבויות שקיבלה על עצמה לביצוע באזור הנגב.

כפי שהוצג, עיקר התקציב הייעודי המוקצה במסגרת ההחלטות שנסקרו (65%), הוקצה במסגרת ההחלטה להשקעה בחברה הבדואית וסביבתה. יתר התקציב נחלק בין 17 החלטות נוספות. כלל ההחלטות מכילות במסגרתן 188 פעולות שונות – בכל תחומי החיים כאשר תחום התשתיות (לרבות כבישים, מבני חינוך והכשרת שטח) מהווה לתחום במסגרתו מוקצה מעל שליש מסך התקציב.

במסגרת ניתוח פיזור התקציב על-פני השנים הקרובות הוצג כי 63% מהתקציב המוקצה לתוכניות, מתוכנן להוצאה בשנים 2023 ואילך. שנים שאין בעבורן תקציב מדינה מאושר ואף לא הצעת תקציב זמנית. במצב כזה, יתר מימון התוכניות בהחלטת הממשלה תלוי למעשה באישור תקציב לשנים הבאות ובאשרור דה פקטו של מחויבות הממשלה באמצעות שמירה על התקציב המוקצה במסגרת אישור תקציבי המדינה הבאים. סוגיה זו הינו חשובה בעבור הממשלות הבאות שכן, בהיעדר קביעה בחקיקה, פעולות עליהן מחליטה הממשלה יכולות להשתנות באותה הקלות בה התקבלו.

סוגיה נוספת שהוזכרה וגם עליה יש לתת את הדעת היא היעדר יחידה מרכזת למעקב ובקרה אחר החלטות הממשלה הייעודיות לנגב. במספר החלטות מצומצם הוחלט על הקמת ועדת יישום אולם לא מדובר בוועדה אחת אלא ועדות שונות מתוך החלטות שונות. קיים מקום לשקול להסמיך צוות אחד לעקוב ולעדכן אחר הביצוע של ההחלטות השונות הייעודיות לאזור הנגב. היקפן המשמעותי של ההחלטות ופריסתן על פני מספר רב של שנים מחייבת מעקב אחר ביצוע באופן הדוק לצד הנגשת המידע באופן שוטף לרשויות השונות ובדגש על הרשויות המקומיות בנגב.

בהתייחס לממצאי סקר דעת הקהל ניתן להצביע על כך שהחברה מרוצה באופן כללי מחייה בנגב ומחיי הקהילה במסגרתם לצד דאגה משמעותית לביטחונם האישי ולמצבם התעסוקתי. כשהתבקשו המשיבים לציין באילו נושאים לתחושתם חלה הרעה בתפקוד בשנים האחרונות, כלל קבוצות הגיל ציינו במשותף כי לתחושתם בתחום הרווחה חלה הרעה בתפקוד בשנים האחרונות. החלטות הממשלה מכילות פעולות משמעותיות בתחום הרווחה ויש לקוות כי בבדיקה חוזרת בשנה הבאה, סוגיה זו תשתפר לתחושת התושבים.

בהתייחס לסוגיית הביטחון האישי, סוגיה אשר מרבית התושבים ציינו כי הם מודאגים בגינה, הוצגו פעולות הממשלה בתחום השיטור וחיזוק הבטיחות בדרכים. בשים לב לאופיים של פרוייקטי תשתית, הנפרסים על פני תקופה ארוכה, בדיקה חוזרת בשנה הבאה עשויה להצביע על ההתקדמות בנושא זה ויישום סעיפי הממשלה, בדגש על פעולות הרשות לביטחון קהילתי וטיפול במפגעי תחבורה.

לקראת סיום נבקש לציין כי למרות שהנגב התפתח רבות בשנים האחרונות, המידע הסטטיסטי הנגיש לציבור אודות הנגב, אוכלוסייתו ומאפיינו הכלכליים – כמעט ואינו קיים וודאי שאינו עדכני. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה עוסקת במדידה מובחנת של אזור הנגב מאזור הדרום כולו (קו אשקלון, כולל, ודרומה). באופן זה קיים קושי לציבור, וגם למשרדי הממשלה, לעשות שימוש בנתונים עדכניים היכולים לשפוך אור על הנעשה בנגב, ברמה הסטטיסטית. טוב יהיה עם מעת לעת יוקדשו מדידות הלמ"ס לאזור הנגב לבדו וזאת על-מנת שהנתונים אשר ייאספו ויפורסמו יסייעו לקביעת מדיניות מיטבה בשנים הבאות.